בניית הזוגיות

כשמתבוננים לעומק, רואים שחיי הזוגיות אינם עומדים במקום בשל השינויים האובייקטיביים שמביאים איתם החיים.

מה שחשוב להבין הוא, שמסוכן לאפשר למציאות המשתנה לגרור אותנו אחריה ללא מחשבה. זוג שלא משקיע בהתמודדות עם שינויים ואינו מתכנן כיצד להתמודד עם אתגרים חדשים, עלול למצוא את עצמו פועל מתוך אינרציה, מה שיכול להוביל לכשל משמעותי.

לכן, בני זוג חייבים לפנות זמן יקר כדי לחשוב יחד על מצבים עתידיים ולתכנן כיצד להתמודד עימם.

דוגמא מהחיים: פגשתי זוג צעיר וחסר ניסיון שהחל את דרכו ללא הכנה מוקדמת. האישה נכנסה להיריון עוד לפני החתונה, והשניים נישאו מתוך בושה.

לאחר לידת התינוק, עברה האישה להתגורר בבית הוריה, שם קיבלה עזרה ותמיכה. הבעל, לעומת זאת, חש זנוח ולא מצא את מקומו בתוך המשפחה החדשה. האם, מתוך הרגלים וסיוע מבני ביתה, הרחיקה אותו ממעורבות בגידול הילד, והוא נעלב עמוקות.

לעומת זאת, זוגות שמקדישים מחשבה מראש ונערכים לשינויים העתידיים בחייהם נוטים להתמודד בצורה טובה יותר.

שיחות מוקדמות, גמישות, והכנה לקראת הלא נודע – כל אלה מסייעים לבנות קשר יציב יותר.

עיקרי הדברים שדיברנו עליהם עד כה בבניית זוגיות:

• השקעת מחשבה תמידית: לא להניח לדברים להתנהל על אוטומט.

• גמישות והקשבה: להישאר פתוחים לשינויים ולדעות שונות.

• נתינת מקום לייחודיות: לאפשר לכל אחד מבני הזוג להיות מי שהוא בתוך המערכת.

• כבוד באי-הסכמה: לנהל חילוקי דעות מתוך כבוד הדדי.

היום נוסיף נדבך נוסף ונדבר על ציפיות הדדיות:

אחת השאלות החשובות היא: האם נכון לצפות שבן הזוג יענה על כל הציפיות שלנו?

לעיתים אנו משליכים על בן הזוג ציפיות שיש לנו מעצמנו, והוא אינו מסוגל לעמוד בהן. לדוגמה, הגיעו אליי בני זוג שהאישה ציפתה מבעלה לדבר על רגשותיו, אך הוא לא היה מסוגל לכך.

הוא גדל בבית שבו לא דיברו על רגשות, והתקשה להיפתח, למרות שהיה בן זוג תומך, שותף ועוזר בבית.

מה עושים כאשר יש פער בין הרצוי למצוי?

1. הבנה וקבלה: ראשית, יש להבין שבן הזוג שונה מאיתנו, הן באופיו והן בדרך שבה גדל.

2. פתיחת שיח: להזמין את בן הזוג לשיחה רגועה, לשתף במה שמפריע, ולשאול כיצד הוא מרגיש בקשר לכך ולהקשיב בנחת מכל הלב.

3. הקשבה ללא לחץ: לא לדרוש שינוי מידי, אלא לתת מקום לתהליך הדרגתי שבו בן הזוג יכול להתחיל להיפתח בקצב שלו, מבלי לעמוד עם סטופר ביד.

חשוב לזכור, שלא כל אחד מסוגל לשנות דפוסים באופן מיידי, וגם לא כל בקשה תתמלא, וזה בסדר. בשביל זה יש לנו עוד אנשים קרובים כמו חברים בני משפחה אותם אפשר לשתף, ולעיתים לא חייבים לשתף בכל.

עם סבלנות, הקשבה והערכה הדדית, בני זוג יכולים להתקרב, לתקשר טוב יותר ולחזק את הקשר ביניהם. תהליך זה לוקח זמן, אך הוא בהחלט שווה את ההשקעה.
אני מקווה שהדברים הללו נותנים חומר למחשבה ומעודדים לצעוד צעד נוסף במעלה הדרך הזוגית.
בעזרת ה', נעשה ונצליח!

לפרטים נוספים וליצירת קשר:

רחל פישר – פסיכותרפיסטית, מטפלת זוגית

טלפון | וואטסאפ | מייל | אתר