אלפי תושבים בערב מרשים ומרגש לזכרו של צבי גוב-ארי ז"ל באמפי
עיריית יבנה קיימה אמש (שני 19.9) ערב מרשים ומרגש, במלאת 30 לפטירתו של ראש העיר צבי גוב-ארי ז"ל, במעמד רעייתו דויה ובני המשפחה
צפו בתמונות המרגשות!
אלפי תושבים, נכבדים, הרב הראשי ליבנה, דוד אבוחצירא שליט"א, חברי מועצה, תנועות נוער הגיעו לאמפי הקרוי על-שמו. אף עין לא נותרה יבשה.
במהלך הערב הוקרנו סרטים מרגשים, על מסלול חייו ופועלו של גוב-ארי ז"ל, למענה של יבנה. הזמרים חנן יובל, דורית ראובני, דני רובס וההרכב הקולי של הקונסרבטוריון העירוני בניהולו של שרון לוי הופיעו בשירים מרגשים.
מה חדש?
היה זה ערב מרגש לזכרו של צבי גוב-ארי ז"ל, שהלך לעולמו בחודש שעבר.
במהלך הערב שודרו דברי נשיא המדינה, יצחק הרצוג, שאמר כי "לא רבים זוכים לסיים את דרכם בעולם כאשר גם בעשור התשיעי לחייהם – הם בשיא עשייתם וזוכים לאהדה והערכה של ציבור עצום. צבי גוב-ארי ז"ל, מראשי הערים הבולטים בישראל, זכה לכך. הוא נפטר כשהוא מוביל ביד רמה את העיר יבנה, הוא שינה את פני העיר ללא הכר, ולאחר קריירה מפוארת – יבנה הייתה שיא שליחותו הציבורית. הכרתיו וראיתי את מנהיגותו ועשייתו בכל תחומי החיים למען העיר. נזכור את תרומתו ליבנה ותרומתו רבת השנים בשירות מדינת ישראל. יהי זכרו ברוך".
לצפייה בדבריו של נשיא המדינה על צבי גוב-ארי ז"ל>> כאן
הרב הראשי ליבנה, דוד אבוחצירא שליט"א, ריגש בדבריו החמים: "שלושים יום עברו מיום לכתו מעמכם האבא, ומעמנו ראש העיר מר צביקה גוב-ארי ז"ל. בטוחני כי כל אחד אשר בא עמו במגע בכל צורה, הרגיש את ההקשבה וההתעניינות, הלקיחה ללב של כל בקשה, אף הקטנה ביותר, וזה אני יכול להעיד אישית, כי הוא פנה אליי פעמים רבות לסייע לו בבקשות למיניהן, ואני התפעלתי מהרגישות המיוחדת כשהיה מציע את הדברים. במכלול הזיכרון מצביקה, אשר קשה לדבר עליו בלשון עבר, שהרי נבחרנו בסמוך, וזה מעל לעשרים שנה שיתפנו פעולה ביחד, הקשר הרגשי שנוצר בינינו היה מעל לענייני עבודה יבשים. המשפט שהיה שגור בלשונו, 'כבוד הרב אתה תעסוק בקודש ואת החול תשאיר לי'. ויש לי המון מה לספר, על ההרמוניה בה היינו מנהלים שיחות בכל תחומי החיים, בפילוסופיה, היסטוריה ומתוך זה חזון לעתיד העיר. כמה סלד מרדידות מחשבתית. ואף שלא בכל הייתה הסכמה בינינו, הקשבנו והפנמנו בדיאלוג עם כבוד הדדי שנוצר אצלי וגם אצלו הייתה אותה הערצה והערכה".

חיים מסינג, מ"מ ראש העיר: "משפחת גוב ארי-דויה ,אבנר האח, והילדים עידית, עדי, עידן, עידו, עודד וב"ב. כבוד הרב הראשי ליבנה הרב דוד אבוחצירא שליט"א, שלמה דולברג מנכ"ל מרכז שלטון מקומי, ראשי הערים, ראשי ארגונים, עמותות. תושבי יבנה היקרים, עובדי העירייה המסורים, חניכי תנועות הנוער, אורחים נכבדים. ביום שישי כ"ב באב, 19 לאוגוסט, עת צילצל הטלפון ועל הקו היה עידו, מיד הבנתי שמה שהיה – לא יהיה עוד. אבל כבד נפל על העיר יבנה עת היוודע דבר מותו של ראש עירנו צבי גוב ארי ז"ל . 24 שנות שרות בהן הגה, חלם יישם ובנה עיר לתפארת, עלה צביקה בסערה השמיימה – כמו שרק צביקה ידע לעשות.
24 שנים, בהן הפך צביקה את עירנו לאחת הערים המבוקשות והמשגשגות בישראל. מערכת חינוך מהטובות והמצטיינות, פרסים של איכות השרות, כוכבי יופי מבני ציבור -היכל תרבות, קונסרבטוריון, סדנא לאמנות, מרכזים קהילתיים, מרכזי קניות ובילוי, אמפי שהפך מוקד לכל אזור השפלה, פארק השרון, מהיפים והמבוקשים בארץ, בתי ספר וגני ילדים, שעוצבו על-ידי טובי האדריכלים, שכונות חדשות, עם פיתוח סביבתי מיוחד וייחודי, שכונת אנשי הצבא והמשטרה, שהוביל במו ידיו… והיריעה קצרה מלהכיל.
דרכינו הצטלבו במספר צמתים לאורך מספר עשורים, וכמנכ"ל עירייה בראשית כהונתו של צביקה, נחשפתי לנחישות האמונה והחזון שלו, להפוך את יבנה לעיר מובילה בשפלה, עיר שטוב ונעים לחיות בה. הייתה זו תקופה מורכבת, בה נדרש צביקה לליווי משטרתי, רימוני הלם שהושלכו על ביתו, איומים עליו ועל משפחתו – וכל אלו לא הרתיעו אותו לממש את חזונו.
לאחר סיום תפקידי, נשמר הקשר האמיץ בינינו והתחדש במהלך הבחירות האחרונות. צביקה לא השתנה, לא התעייף, וכל יום עבורו היה כאילו היום הראשון בעבודה.
יוזם, בונה מעורב בכל פרט, אינו מתפשר וכל העת מוביל אותנו לעבר היעד הבא. בשנה האחרונה עסק צביקה בהדגשת מורשתו – משנתו, חרד כל העת ליום שאחרי.
צביקה – חבר ורע.
מעל כל במה הדגשת את הצורך להמשיך בבניין העיר, האמנת במנהיגות אמת המושתת על יכולות מוכחות וניהול ערכי, מוסרי, הצורך בקבלת החלטות המשרתות את הכלל גם אם אינן פופולריות דין.
בזמן הקצר בו אני יושב על כיסאך – מבין אני היטב למה התכוונת: הצורך והחובה להפריד את הפוליטיקה, מקבלת ההחלטות גם במחיר אישי, ולחוסן והעוצמות הפנימיות הנדרשות בתפקיד זה.
הבטחתי לך צביקה שכך יהיה, כי זו דרכנו ובה אנו מאמינים. לכתך מאיתנו הינה אובדן אישי ואף לאומי, כי היכן ישנם עוד אנשים שכמותך?! צביקה שלנו – מיוחד היית בחייך ומיוחד היית במותך. נוח בשלום על משכבך."
רמי דואני, יו"ר הנהגת ההורים היישובית: "היה כאן איש שבנה את עירו בשתי ידיו, היה כאן איש שאהב את תושביו, היה כאן איש שסלל דרך והתווה אורח חיים. היה כאן איש עם חזון ואמונה בדרך, שלא נתן לשום אדם להסיט אותו מהמטרה. היה כאן איש שהותיר אחריו מורשת מפוארת של עשייה ואהבת אדם, שבנה את עירו באהבה.
ולנו הייתה הזכות לעמוד בצלו וללמוד. ללמוד ממנו מהי מנהיגות ודבקות במטרה. הנהגת ההורים העירונית, בשם כל הנהגות ההורים הבית ספריות והנהגות הגנים, כואבות את לכתו של ראש עירנו היקר צבי גוב ארי ז"ל. נאמרו כאן הערב מילים רבות, בכאב, בגעגוע ובהערצה לאיש המיוחד הזה, ואנו מצטרפים אליהם בגעגוע וביראת כבוד.
מי שלא ראה את צביקה ב-1 בספטמבר כל שנה, בביקורו בבתי הספר, כנראה שלא פגש בצביקה האמיתי והשלם מעולם. הוא הגיע לכל בית ספר וגן, לא פספס אחד, גם אם זה לקח לו מספר ימים לבקר בכולם. מחוייך, גאה ונפעם מלראות את הילדים הצעירים אצים במרחבי בית הספר. מי שראה אותו ברגעים אלו – פגש צביקה נטול קשיחות, מלא ברוך, בחיוך ובשיח עם הילדים בגובה העיניים. כשהם נרגשים מהמעמד ומהחזרה לספסל הלימודים, משפילים מבט בביישנות מחוייכת.
צביקה השקיע בחינוך היבנאי משאבים אדירים, וזכה ליהנות מפירות השקעתו.
אנו אסירי תודה לאיש על פועלו למען ילדינו, למען עירנו, וכואבים את אובדנו.
משפחת גוב ארי היקרה, דויה, ילדיו ונכדיו, אנו עוטפים אתכם בחיבוק גדול מלא בכוח. שמחים על הזכות להכירו ומבכים את לכתו. גם אנחנו מרגישים שאיבדנו אב.
נמשיך את דרכו ומורשתו בחינוך ונתגעגע."
רעייתו, דויה גוב-ארי, הודתה לקהל הרחב שהגיע לחלוק כבוד ואמרה כי "ברגשות מעורבים עומדת אני כאן לפניכם. מחד, נרגשת לראות קהל רב כל-כך, שנוכחותו משקפת את גודל האהבה והערכה שאתם חשים לצביקה ולפועלו, ומאידך, תחושת הכאב והיגון העמוק שחשים כולנו בהעדרו. אני מבקשת להודות לכם שהגעתם, זה מחזק את המשפחה ואותי, וזה מלכד אותנו כעיר שתושביה יודעים להוקיר תודה ולהכיר בעשייה האין סופית, ובמסירותו הטוטאלית, של צביקה, עבור העיר ותושביה. חשוב לי במעמד זה, להודות לעובדי העירייה, כולם, שהלכו אחריו, וכיבדו את דרכו הבלתי מתפשרת, והשואפת למצוינות בכל תחום. צביקה חי את העיר 24 שעות ביממה, פעל והתמסר לה ב-24 שנות חייו האחרונות, הוא ראה בניהול ופיתוח העיר, את הפרק המשמעותי ביותר בחייו, ואת תושביה קרב ללבו כבניו וכבנותיו. בסיפוק ובגאווה אני רוצה לציין שמרבית חלומותיו ושאיפותיו הוגשמו, וכך נראית כיום העיר, בשיא יופייה ותפארתה".
