יבנה כשלה מול הרצליה

וזה כנראה ההבדל בין יבנה לבין היריבה שלה היום מכבי הרצליה. ניצול הזדמנויות, תשוקה למשחק וקילריות. 

הדרך כלל קבוצות נחותות שמשחקות טוב ומפסידות אומרים עליהן שהן "נותרו עם המחמאות" כמו נבחרת ישראל בתחיל דרכה באירופה אי שם בתחילת שנות ה90. 

אבל קבוצה עם תקציב ומשאבים כמו מכבי יבנה בליגה א', המחמאות והתירוצים הופכים להיות מביכים. 

זה לא מחמאות אלא לוזריות. מכבי יבנה הייתה צריכה לנצח את שני המשחקים האלה בעיקר בשביל הקהל שלה, האנשים שנותנים בה אמון כל שבוע מחדש ובזכותם יש תקציב עירוני גבוה במיוחד. 

800 אוהדים, ילדים ונשים הגיעו למשחק וראו מחצית אחת טובה של יבנה. מחצית שנייה מעבר לפנדל המפוקפק שהרצליה קיבלה, היא יכלה לכבוש עוד 4 שערים לפחות. 

יבנה מסיימת עוד הפסד כואב במשחק הבית האחרון שלה. כמו בכל מקום יש ליבנה הרבה מאוד מסקנות שהיא צריכה להסיק, הרבה ביקורת פנימית ומעל הכל לחשוב לאן פני המועדון, כי במצב הקיים זה ממש לא יכול להימשך.