מבקשת רק להתפרנס בכבוד

רותי נתקלת בקשיים לעבוד בתפקידה, כסייעת של צהרונים וגנים, מצד העירייה ורשת המתנסים, מבלי לדעת למה, ומרגישה שעשו נגדה "יד אחת" כדי למנוע ממנה לעבוד בשתי המסגרות.

"אני עובדת כסייעת בצהרונים כבר שנה שנייה, במתנסים של יבנה, אך מכירים אותי שנים רבות שם, ועבדתי שם כבר בעבר מספר פעמים. העבודה שלי היא להחליף סייעות שלא יכולות, ובכך, בעצם, אני מגיעה למשכורות נמוכות שאי-אפשר לחיות מהן בכבוד, אם בכלל. בעקבות כך שהשכר שלי נמוך – רציתי להשלים הכנסה בגני העירייה, כדי להגיע למשכורת מכובדת, או לקבל שעות נוספות בצהרונים שאני עובדת בהם, כדי שבאמת אקבל משכורת נורמלית. פניתי לאחראית על המתנסים, בבקשה שתתן לי מכתב או אישור לבקש מהעירייה שאוכל לעשות אצלם 'השלמת הכנסה' וגם להתקדם במשרה, מפני שבמתנ"ס אני לא מקבלת יותר שעות וימים. בתגובה זכיתי ליחס רע ומזלזל וחסימה משני הצדדים לעבודה מבלי לדעת מי החליט על כך ולמה."

רותי קבלה. זכיתי ליחס רע ומזלזל וחסימה משני הצדדים לעבודה מבלי לדעת מי החליט על כך ולמה

מה התגובה שקיבלת מהמתנ"ס לאחר שביקשת להוסיף עבודה?
"בהתחלה אמרו לי שזה לא אפשרי ולא ניתן להיות מחליפה בשניהם, וכי אני מבקשת יותר מדי. אבל לא וויתרתי, התעקשתי, אני זקוקה לכסף הזה לכלכלת משפחתי, ואפילו שקיבלתי יחס מעליב, קר ולא נעים – המשכתי בעבודתי גם אם זה הצריך להגיע ל-3 גנים שונים באותו היום. הרגשתי שעושים לי 'דווקא', אבל עדיין הייתי חייבת את הכסף והמשכתי למרות התנאים והזלזול."

ומתי הבנת שלא מעוניינים בשירות שלך?
"הפסקתי לקבל עבודות, וכאשר סייעות אחרות (שהן חברות ומכרות שלי) ביקשו שיביאו אותי כמחליפה כדי שהן יוכלו להיעדר – הן נתקלו בתגובה שלילית כי "לא ניתן וכי את לא רצויה". החלטתי לפנות עם זה הלאה ולבדוק מול העירייה למה לא נותנים לי לעבוד במקצוע שלי ולהתפרנס כמו כל אחת, ובתגובה קיבלתי ממזכירת העירייה צעקות והעלבות. היא פשוט אמרה לי בטלפון "אל תפני אלינו, אל תתקשרי יותר לפה, ואל תבקשי עבודה. זאת הוראה מלמעלה. לא רוצים שתהיי אצלנו." אני לא מבינה למה עושים דברים כאלה, למה לפגוע בבן אדם, ויותר מזה לא לתת לו עבודה בלי סיבה ממשית, בלי מענה, בלי יחס כאילו אני אוויר?"

עם הילדים בגן. למה לא נותנים לי לעבוד במקצוע שלי ולהתפרנס כמו כל אחת

האם ניסית לפנות לעוד מקומות?
"כן, לאחר השיחה, ולאחר שהבנתי שמהמתנ"ס לא תהיה לי ישועה – הלכתי בעצמי לעירייה, לגף החינוך, בבקשה להבין מה נעשה לא בסדר, למה לא רוצים אותי, למה לא נותנים לי סיבה ממשית? בתחילה אמרו לי כי אין מה לפנות אליהם וכי אני לא רצויה ושזוהי הוראה מלמעלה ושאני יכולה לפנות לרוחמה עזרי, שהיא האחראית והיא קובעת, אך כאשר רציתי לפנות אליה – נחסמתי במחסום, וביקשו שאפנה לעירייה עצמה. אבל לא ויתרתי, הייתי שבורה ומלאה דמעות, ושאלתי "למה עושים לי את זה?" שיסבירו לי למה? אבל מבחינתם הייתי מטרד וקיבלתי בתמורה איום כי אינני רצויה כאן ואם אשאר – המוקד יגיע לקחת אותי ויאזוק אותי. הרגשתי השפלה מעין כמוה, פשוט הלכתי ברחוב מלאה בבכי. אני מרגישה כי עשו נגדי 'יד אחת' וכי בגלל שלא התאים לאחראית על הצהרונים – היא פנתה לרוחמה, שלא יעסיקו אותי בשום מקום. ככה ההרגשה בדיוק."

הרגשתי השפלה מעין כמוה, פשוט הלכתי ברחוב מלאה בבכי

"אני לא מבקשת הרבה, רק רוצה להתפרנס בכבוד ולעבוד. אני אישה שלא היה לה קל במהלך השנים, שכלתי את אחיי, וסבלתי מלא אסונות, ובעבודה אני יכולה להירגע, להשקיע את הזמן שלי, ולתת לנפש שלי מנוחה, ויותר מכל, לחיות בלי לבקש נדבה מאף אחד."

תגובת העירייה: "החלטות הצוות המקצועי באגף החינוך ובצהרונים מתקבלות על בסיס מקצועי וענייני בלבד. מדובר בעובדת אשר שימשה כסייעת ממלאת מקום זמנית על-פי הצורך. חשוב לציין כי הגברת בחרה שלא להגיע לשיחת בירור בעניינה שנקבע לה לפני כשבועיים ימים. ככלל, העירייה אינה נוהגת לדון בענייני עובדים בתקשורת, וצר לנו שהגברת בחרה בדרך זו במקום להתנהל בדרך המקובלת."