מחלוקת, שלא נדע

התייחסות התושבים לעדלאידע נחלקה, ל-2: אלה שזעמו-רתחו-סערו-התנגדו-שללו ומתחו ביקורת אינטנסיבית ונרגשת, אלה שחשבו שמדובר בעוד שירות מצוין שהגיש ראש העיר, צבי גוב-ארי, לתושביו, וכי מדובר באירוע הכי ססגוני שנערך ביבנה מזה הרבה זמן.

מצדדי האירוע הציגו טיעונים רבים לנחיצותו ("העדלאידע, הלונה-פארק ויתר הפעילויות הציבוריות בעיר מחזקות את תחושת השייכות ומשמחות את הילדים והוריהם"), ליתרונות קיומו דווקא במועד הנוכחי ("כך, ביום פורים בשבוע הבא יהיה פנאי ללכת ולצפות באירועים חגיגיים אחרים, ובעדלאידות נוספות בערים הסמוכות"), ואף לאיכותו ("ארגון מצוין, הילדים מבסוטים, ואנחנו, ההורים, הרווחנו עוד יום של בילוי במחיצתם, כל הכבוד לראש העיר").

מנגד, מי שהאירוע הוציאם מדעתם, ידעו לומר כי מדובר בבזבוז כספים של העירייה, וכי לא ברור למה האירוע לא נעשה בפורים, כי לילדים עדיין אין תחפושות, ולכן, הייתה זו עדלאידע נטולת תחפושות ושמחה פורימית, ושבכלל הרעיון של להוסיף על הורים יום נוסף של מעמסה הורית עם הילדים, ודווקא ביום שישי, שממילא הוא יום קצר, ולבזבז יום-לימודים על אירוע לא נחוץ ולא במועדו – הייתה שגיאה תכנונית, לכאורה, של כל המעורבים בדבר.

תושבים רבים ציינו, בפוסטים שהעלו בפייסבוק, כי אווירת הקרנבל הורגשה, תוססת וצוהלת כפי שמצופה היה שתהיה, ולצדה הורגש גם משב-רוח הבחירות.

ראש העיר, צבי גוב-ארי, בתהלוכת העדלאידע

מתוך שלל התגובות, שלינו באקראי את התגובות הללו כמייצגות את אווירת השמחה והתמיכה בהחלטה על קיום העדלאידע:

"…דווקא קיום האירוע היום, שבוע לפני פורים, מאפשר לנו יום נוסף של חגיגה ושמחה עם הילדים…"

"…העדלאידע הייתה מתוקתקת, לא פגעה בהתנהלות השוטפת ובתחבורה בעיר, המתקנים המתנפחים שימחו את הילדים, והיה מאוד מצחיק לראות שגם ראש העיר נכנס לאווירה והשתתף בתהלוכה, כל הכבוד על היוזמה…"

"…נהנינו מאוד מהאווירה, התהלוכה הייתה צבעונית, והיה יפה לראות את קהילת הילדים של העיר מאוחדת ושמחה, מוכנים לשני אירועי פורים בכל שנה…"

"…חשוב מאוד שהעירייה מציינת ככה לא רק את פורים, אלא גם את חגיגות 70 השנה ליבנה, 70 שנה לעיר, ביחד עם 70 שנה למדינה, וביחד עם פורים – זו בהחלט סיבה למסיבה…"

וכאמור, היו גם רבים שלא היו מרוצים, והביעו את התנגדותם וביקורתם, כך:

"…לדעתי, העדלאידע הייתה ללא אכפתיות ורגישות, לכאורה, לציבור בכלל ולילדים בפרט. השקיעו כל-כך הרבה כסף (וזה בסדר) – אבל הילדים וכל העיר לא הרגישה את אווירת ושמחת העדלאידע. נראה כי העיקר שסימנו V, וזה חבל – כי החובבניות וחוסר הרגישות, לכאורה, בלטו מאוד!!!…"

"המיצגים היו יפים ומרשימים ביותר, אבל לא הייתה שמחה אמתית של עדלאידע ולא הרגשנו שייכים, הכל היה קר ומנוכר. מנהלות בתי הספר באטרף, כי ממש בדקה האחרונה הנחיתו עליהם משימה בלי לדעת, איך, היכן, למה וכמה?…"

אם רוגזת ומאוכזבת במיוחד ציינה, עוד טרם האירוע, את חוסר שביעות הרצון מהדרך בה תוכנן האירוע, בכך שלא כל התלמידים הוזמנו ליטול חלק בתהלוכה עצמה, אלא רק תלמידי הכיתות הצעירות, א'-ד', והיתר נאלצו להסתפק בתפקיד של צופים בלבד: "אני כותבת כדי להבין ולנסות לשנות את החלטת בתי הספר/העירייה על אירועי העדלאידע בשנה הנוכחית. דווקא השנה, בציון 70 שנים ליבנה, הייתה ראויה חגיגה גדולה בהשתתפות כל ילדי יבנה. צורם מאוד כי בבית ספר לאמנויות (ואני מניחה שגם בבתי-ספר אחרים) יוצאת רק שכבת גיל אחת מתוך כל בית הספר, אצלנו כיתה ד' לצורך העניין. בעיניי, חגיגה גדולה, בהשתתפות כל התלמידים, עם תחפושות כיתתיות, גורמת להתרגשות גדולה אצל הילדים ואף אצל ההורים, תחושת שייכות לעיר ושמחה אמתית, בדיוק כמו שצריכים להרגיש בפורים. ניתן לבקש ליווי של הורים, על-מנת לשמור על בטיחות הילדים. אני בטוחה שרוב ההורים ירצו לקחת חלק בשביל ילדיהם. זה צורם מאוד, כי חלק מהתלמידים יהיו חלק משמחה גדולה בעיר, וחלק לא יוכלו ליהנות מכך." סיכמה.