מחלק העיתונים: מיהו אותו דויד באדום?

בוקר בוקר עומד דויד במקום הקבוע ומחלק את ערמת העיתונים. 450-500 עיתונים של 'ישראל היום'

הוא עומד משעה 06:30 ועד 09:30, קיץ, חורף, קיץ חורף… עם חיוך מבוייש מה, עם יד מושטת לקראת הלקוח הבא והבא והבא…

לא הרבה יודעים מיהו אותו איש עם 'חליפה אדומה' ועם צעיף קטן ואדום סביב צוארו. נכון שדויד מקבל פניהם בחיוך "בוקר טוב"… והבאים: " שלום, חג שמח, שבת שלום, תודה…".

אבל רק מעטים מתעכבים באמת להחליף כמה מילים נוספות, שואלים לשלומו, או משוחחים עמו או תוהים – מיהו אותו דויד באדום.

דויד נובינסקי נולד בארגנטינה, בשנת 1951 (25.9.51), להורים יוצאי פולין, שעלו לישראל לפני מלחמת העולם השנייה, ועזבו לארגנטינה, דרך צכיה ואיטליה.

דויד עבד בארגנטינה בתור עוזר רואה-חשבון, מה שהוא מכנה 'שולחן', ובעבודות רחוב מזדמנות, למחייתו ולמשפחתו. חיים לא קלים ולא עם הרבה תקווה. דבר שהביאו להחליט לעלות לישראל ב-1.1.97. הוא התחתן פעמיים ויש לו בת, בת 30 ובן, בן 25. יש לו נכדה, בת 3.5, שכאשר הוא מזכיר אותה ומדבר עליה -עולה חיוך רחב על שפתותיו.

ב- 17.5.2012 הוא נפצע ושכב חסר-אונים ברחוב לבונטין בתל-אביב ואיש מהעוברים ושבים לא הושיט יד לסייע או לטפל. הוא ניצל בזכות זונת רחוב שהתעקשה להזעיק עזרה, דבר שהציל אותו. לדבריו הוא נולד פעמיים, זו הייתה הפעם השנייה, ובזכותה הוא עומד כאן לידנו ומחלק את העיתון 'ישראל היום'… כמה אירוני…!!!

מאז פציעתו הוא צלע על רגלו השמאלית, וחווה קשיים רבים, כולל חוסר היענות לסיוע (לטענתו) מביטוח לאומי. הוא למד 5 שנים ראיית חשבון, עבר דרג א' ולא סיים דרג ב'. בארץ התקשה לקבל עבודה בגלל קשיי השפה. הוא יודע ספרדית, פורטוגזית, קצת אידיש, קצת אנגלית ומעט עברית. הוא חזק במתמטיקה, במחשב ובמספרים. הוא מרבה לראות סרטים בספרדית ולקרוא ספרים.

בין "בוקר טוב… חג שמח… שבת שלום… " הוא מספר "אני רוצה להכיר אנשים, להשאיר מסביבי טוב, לעשות טוב…", "יש תרבויות שונות, אבל האנשים בכל מקום הינם אותם אנשים!". הוא, דויד נובינסקי הינו 'בוסקודה' – "מחפש חיים…"