רותם אמר לי ’’אמא הכל בסדר אל תדאגי’’

ליאת מתגוררת כיום עם משפחתה במושב כפר-אביב. רחובות מוכרת לה היטב, שכן בילדותה, היא התגוררה בנס-ציונה ולמדה בבתי הספר וויצמן וקציר, והלכה לחוגים במכון וויצמן.  ב- 11 השנים האחרונות, היא גם מתנדבת כחובשת בכירה באיחוד הצלה ברחובות וסביבתה, ועשתה גם קורס מדריכים.

ליאת היא מורה במגמת הביולוגיה בתיכון נבון ביבנה, מהתוכנית להסבת אקדמאים להוראת המדעים.

רותם בנה, הגשים את חלומו והתגייס לסיירת צנחנים. מאז ה-7 באוקטובר לחם עם חבריו ביישובי העוטף, ולאחר מכן ברצועת עזה. רותם למד בבית ספר האזורי גדרות ובתיכון אזורי גבעת ברנר והיה מדריך בתנועת הצופים. רותם היה אח מופלא, חבר נאמן, מצחיק ומלא שמחת חיים, אתלט אדיר, נגן מחונן בפסנתר, אהב את הארץ ולטייל בנופיה. ילד יפה תואר ויפה לב. רותם הותיר אחריו הורים וארבעה אחים קטנים, קהילה כואבת וחברים המומים.

רותם שיחק כדורסל במועדון כדורסל גדרות וגם טס עם הנבחרת לארהב. הוא היה הכי נמוך בקבוצה.

אבל פייטר. נחוש ולא ויתר. התאמן כל הזמן בגינה בקליעות ניתורים וכו. היה מאוד זריז. במשחק המכריע שלהם הוא עלה. עשה 4 שלשות ברצף. עדיין הפסדנו…אבל זה היה רותם. לא לוותר. כח מנטלי מטורף.

באירוע בו רותם נהרג נפצע המפקץ שלו. והוא  קיבע משפט

"קשה תחשבו רותם".

לא מוותרים. מתמודדים. משנים טקטיקה. מחזקים דברים מפתיעים. לא מוותרים.

ביום שישי הקרוב, החל משעה 11:30 ביום שישי הקרוב באולם הכדורסל בעשרת יתקיים אירוע הנצחה שהוא לחלוטין לאורו.

מקצועיות. קבוצתיות(רעות) והומור! משחקים עם תחרויות הזויות נודאות פרסים לקהל בין המשחקים. המון מצב רוח טוב.
תבואו יהיה כיף

רותם רצה שנזכור אותו בשמחה. 

ליאת מספרת על רותם:

"רותם הוא אח בכור קסום לשלושת אחיו – שקד, סיני וכרמל, ולאחותו – שחף, ובן מדהים להוריו. חבר נאמן, חכם, מצחיק ומלא שמחת חיים. אתלט על חלל. צופיפניק שהיה מסור לחניכיו, שאהב את הארץ, את נופיה ואת אנשיה. הרעות והאכפתיות היו חלק בולט באופיו מגיל צעיר. יש לנו אינספור זיכרונות ראשוניים וקסומים ממנו, מאז הפך אותנו להורים בפעם הראשונה. נהנינו ושמחנו במיוחד, ממשחקים משפחתיים דביליים ומטורללים, שהמצאנו ושכללנו עם ילדינו במהלך השנים.

רותם התקשר אליי ב- 15/2 כשהייתי בחדר המורים. רותם אמר לי:"אמא, הכל בסדר. אל תדאגי. מפנה פצוע לר"מ 2." הספקתי לומר לו: בדרך ממי. ואז אמרו לי שהוא גם פצוע. זו היתה השיחה האחרונה שלנו. תמיר רגב מנהל בית הספר דאז הסיע אותי לסורוקה. כל המורים. כל הצוות כולו הגיעו ללויה ולשבעה, וגם רבים מהתלמידים שלי. מאחר שאני עובדת, מתפקדת מתנדבת וכו.. אנשים לפעמים מתבלבלים לחשוב שהתגברתי. שעבר לי. הבנתי שלפעמים צריך להבהיר; אין להתגבר על מוות של ילד. זה לא עובר ולא יעבור לעולם. רותם לא חוזר והחור בלב רק גדל. עם זאת אני מקפידה לחייך לזקוף את הראש ולבחור בהכרת הטוב ולהשתדל להיות בעשייה מיטיבה.

רותם השביע אותי לפני שנכנס לעזה, שאם יקרה לו משהו, שאני אגדל את האחים שלו בבית שמח כייפי ומיוחד, כמו שהוא גדל בו. זו צוואה מאתגרת מאוד, ואני משתדלת בכל כוחי לקיימה. החום האנושי שסביבנו, שבוקע מהקהילה המדהימה, שרותם בנה לנו בלכתו, מסייע לנו מאוד. במשך שנה מאז שרותם נהרג, בכל יום חמישי, באו אלינו חברים של רותם, שלנו, של כל אחד מהילדים, לפאב של רותם,  בו מדברים, צוחקים, נזכרים, מנציחים, ולפעמים גם קצת בוכים. ומרימים כוסית לרותם ולחיים. החל מהשנה השניה, המפגשים הם פעם בחודש, כדי לאפשר צמיחה של דברים נוספים.

אנו מרגישים רותם, כמו הצמח המדברי שעל שמו הוא נקרא, ייצר בעצמו וממשיך לייצר עבורנו מיקרוקוסמוס, המייטיב את האיזור שסביבו, למרות התנאים הקשים. מקור שמו הוא מהתנ"ך. לרותם היו ערכים טובים ומיטיבים. הוא הצמיח שורשיו באהבה.

הוא ידע לזקק לעצמו ולנו, את מה שבאמת חשוב בחיים. ואנחנו לימדנו אותו כמיטב יכולתנו, וגם למדנו ממנו, ועדיין לומדים.

אפשר לחלק את ערכיו הבולטים לשתי קבוצות: ערכים חברתיים וערכים משימתיים. בקבוצה הראשונה, בלטו לנו אהבת האדם, אהבת הארץ, משפחתיות ושמחת חיים. לקבוצה השניה משתייכים: מקצועיות, נחישות, רעות ומנהיגות מצמיחה. רותם שילב בין הערכים הללו כילד, ומאוחר יותר כחייל וכמפקד בסיירת צנחנים בצורה מופלאה ומעוררת השראה. יש לכולנו, הרבה מה ללמוד מיכולותיו אלו.

רותם היה מפקד של החולייה הרפואית של כל גדוד סיירת הצנחנים (סיירת עורב וחה"ן) גם בקרבות קודמים, ובקרב בו נהרג. אני רוצה שהאור שלו ימשיך ושכולנו נרבה אור.
המסר של רותם בפעם היחידה בה הוא חזר מהמלחמה: "אני כל כך אוהב את הארץ הזאת, את הנופים האלה. אני נלחם כדי שאתם תוכלו לחיות כאן".

רותם סהר הדר ז"ל. גיבור ישראל