מסכמים את עונת 2013/14

אלימות –
נדמה שהשנה נגע האלימות היה דומיננטי במיוחד, בכדורגל הישראלי, וזה לא פסח גם על מכבי יבנה שלנו. מחזור 27 ייזכר ככתם הכי גדול של מכבי יבנה העונה. בסיום המשחק ירדה יבנה מנוצחת 1:0 מול יריבתה לתחתית, והיצרים ביציע התלהטו. מישהו העז לצעוק לזוזוט להתפטר, ואז החלה מהומה ביציע, כשתומכיו של המאמן מתחילים להכות את האיש שהעז לומר את דעתו על מצב הקבוצה. הגדיל לעשות אחד מאנשי צוות הקבוצה, שקפץ מתוך המגרש לכיוון אותו אדם. הנהלת הקבוצה גיבתה את המאמן, ואותו אוהד לא חזר לצפות במשחקי הקבוצה עוד.

בית –
מספר שבועות לאחר עליית הקבוצה לליגה הלאומית בקיץ 2012 הבטיח ראש העיר לאוהדי הקבוצה שהמגרש העירוני יעבור שיפוץ ויותאם לדרישות של הליגה הלאומית.

מכבי יבנה מסיימת עונה שנייה בליגה הלאומית ללא בית, ומידי שבוע נאלצים אוהדי הקבוצה לצאת מגבולות העיר ולנדוד לנס-ציונה, שם מארחת מכבי יבנה את משחקיה.
אם תשאלו את האוהדים הממורמרים, לא נעשה מספיק, העבודה נמרחת, והתשובות המסבירות את העיכוב גובלות בזילזול.
10 מליון ש"ח (כאלף ש"ח לכל בית-אב) אושרו לביצוע שיפוץ האצטדיון, והובטח לאוהדים שהקבוצה תחזור לשחק בביתה בתחילת עונה זו. עפ"י המצב בשטח נדמה שייקח עוד הרבה זמן עד שהקבוצה תחזור לשחק בביתה, ביבנה.

הדמיית האיצטדיון העירוני המחודש

ג'ניה –
קפטן הקבוצה והשחקן האהוב ביותר ביציע היבנאי.
אם תגידו קפלן ברחוב היבנאי – אנשים ישאלו אם זה שחקן רכש חדש, אבל את ג'ניה כולם מכירים ואוהבים, והוא היחידי שיש לו שיר אמיתי ביציע.
עבר השנה 2 פציעות קשות, כאלו שאולי מהוות סיכון על המשך הקריירה.
נחזיק לו אצבעות, שנמשיך לראותו במגרשים, כי מכבי יבנה זה ג'ניה וג'ניה זה מכבי יבנה.

דרבי –
הפנטזיה של כל חובב ספורט יבנאי.
השנה הצטרפה לספורט היבנאי קבוצה חדשה-ישנה בשם בית"ר יבנה. קבוצה רעננה, חדשה ורעבה, שטרפה את ליגה ג' הקשה והפכה ללהיט היבנאי, כשלמשחק העליה שלה בקצל'ה הגיעו כאלף צופים שצפו בקרנבל אמיתי, ואנו לא מדברים רק על המשחק עצמו, בו ניצחה בית"ר יבנה 0:1 והבטיחה רשמית את עלייתה לליגה ב'. כולנו, כתושבי העיר, מצפים ומקווים לדרבי תוך שנתיים, שלוש – בתקווה שיערך במסגרת הליגה הלאומית.

הגנה –
החלק החלש של מכבי יבנה העונה.
46 שערים ספגה מכבי יבנה העונה, שזה מספר גבוה לכל הדעות, ואלמלא יכולת הירואית של סאלם במשחקי ההכרעה בפלייאוף התחתון – המספר היה גבוה בהרבה.

זוזוט לא הצליח לגבש את החלק ההגנתי לכל אורך העונה (גם בגלל פציעות של ז'אן וג'ניה) ורק לקראת הפלייאוף התחתון התגבש הרכב, שכלל את מוניס וירוחם, שייצבו את ההגנה ועזרו להבטיח את הישארות הקבוצה בליגה.

ווינר –

כמו בארץ-עיר אין הרבה מילים באות וו. בחרנו במילה ווינר, משחק ההימורים החוקי, כי הווינר היה מקור לשעשועים בעיקר בדו-שיח בין ליאור מנשה לרמי דעדוש בקבוצת האוהדים בפייסבוק.

זוזוט –
יוסי זוזוט, מאמן הקבוצה. סיים עונה רביעית כמאמן הקבוצה ועשה בדיוק מה שציפו ממנו – להישאר ליגה. לאור תוצאות הסיבוב הראשון של הליגה החלו אוהדי הקבוצה להעלות את רף הציפיות, אך החלו לאבד את סבלנותם כאשר ראו שזה לא מתממש. לזכותו של זוזוט ניתן לומר ששולט בחדר ההלבשה ביד רמה, ולחובתו ניתן לומר שאסר על השחקנים להתראיין לכלי התקשורת המקומיים, אבל כשצלצלו מערוץ הספורט – לא היסס זוזוט לרגע ורץ למצלמות. זוזוט אולי לא הבין את כוחה של התקשורת המקומית ונוטה לזלזל בה, אבל הלו, זו מכבי יבנה ומי שכותב בעיקר על הקבוצה אלו הם כלי התקשורת המקומיים. ערוץ הספורט נזכר בקבוצה אולי פעם בשנה, אולי.

אוהדי הקבוצה תומכים בזוזוט לאחר התפטרותו

חיים אזולאי –
יו"ר הקבוצה. משקיע את כל כולו בקבוצה. את מרצו, זמנו הפרטי ואף את כספו.

אי-אפשר לומר מילה רעה על הבחור, שבאמת נותן את נשמתו לקבוצה, אבל כן אפשר לבקר את מעסיקיו, שנותנים לו לטפל באלף דברים, גם שלא קשורים ישירות לקבוצה, והנפגעת הראשית היא הקבוצה. זו קבוצה בליגה הלאומית, מקצוענית, והיא זקוקה ליו"ר שמתעסק אך ורק בקבוצה, ללא הסח דעת על נושאים נוספים בספורט העירוני (כמעט אמרנו שוליים).

טרטיאק –
שחקן עם עבר בליגת העל שלנו.
הגיע בקול תרועה וסיים בקול חלושה, כמו שאר הזרים בקבוצה. לא נראה שימשיך בקבוצה בעונה הבאה.

ירוחם תומר –
מגן שמאלי שהגיע בינואר מבית"ר י-ם.
שחקן ברמה של ליגת העל, והלוואי ויישאר בקבוצה.
שדרג את הקבוצה בצד ההגנתי ובתמיכה בהתקפה.

כרוז –
מכבי יבנה היא הקבוצה היחידה בליגה הלאומית ללא כרוז במשחקי הבית שלה, ולנו, הצופים, נותר רק לנחש מי נכנס ומי הוחלף ומי קיבל כרטיס צהוב. חובבנות כבר אמרנו?

לבן –
הצבע הרשמי של הקבוצה העונה. מכבי יבנה תמיד היתה מזוהה עם הצבע הצהוב ושירי העידוד מתייחסים לצבע הצהוב (כולל צעיפי הקבוצה וסמל המועדון).

משום מה, וההסבר ידוע רק להם, החליטו ראשי הקבוצה לשחק עם הצבע הלבן.
למה? רק להם הפתרונים.

מאור פרץ –
שחקן הסיבוב של מכבי יבנה, אולי של כל הליגה.
כבש, בצרורות, בסיבוב הראשון, והוביל, יחד עם קהת, את הקבוצה לחלק העליון של הטבלה.
בועט הפנדלים הקבוע של הקבוצה, וכל בעיטת עונשין שלו הייתה חצי גול.
נחלש מאוד בסיבוב השני ואף איבד את מקומו בהרכב הפותח לקראת תום העונה.
סיים כמלך שערי הקבוצה, עם 14 כיבושים.

מאור פרץ

נס-ציונה –
העיר השכנה לנו. אפשר רק לקנא במה שהעיר מציעה לתושביה, החל מקניון וממשיך במתקן כדורגל משובח. כבר שנתיים שמכבי יבנה ואוהדיה נאלצים לנדוד למגרש העיר השכנה על-מנת לארח את הקבוצות האורחות. כל משחק בית עולה למשלם המסים כ-30,000 ש"ח (!) וכמובן שיתרון הביתיות, הכ"כ חשוב במשחק הכדורגל, מתבטל.

סאלם גיא –
לצד שערים מטופשים ולא מחויבי המציאות, הפגין יכולת מצוינת בין קורות השער.
הגיע בריכוז מרבי למשחקי ההכרעה בפלייאוף התחתון והאחראי העיקרי להישארות הקבוצה בליגה.

עיריית יבנה –
היא גם הנהלת הקבוצה. לצד אין ספור טענות כלפי הניהול והתקדמות שיפוץ האצטדיון חייבים לומר גם מספר מילים טובות.
הקבוצה כבר שורדת שנתיים רצוף, בתקציב מינימום, ומצליחה במקומות שקבוצות גדולות ממנה כושלות, בזכות ניהול נכון והקפדה על הפרטים הקטנים.
כמובן שיש עוד המון מה לשפר, אבל הסה"כ בשנתיים האחרונות הוא חיובי ומכאן ניתן רק להשתפר ולעלות למעלה.
מצליחה לשמור בקבוצה על שקט תעשייתי, דבר שלא קיים כמעט בקבוצת כדורגל, למעט תקרית כזו או אחרת.

פייסבוק –
הפלטפורמה שכבר הפילה משטרים וגרמה למהפיכות – הצליחה לעורר לא מעט שערוריות גם בקבוצה של מכבי יבנה.
זה החל שעה אחרי משחק ההפסד לבני לוד (2:4), בו פרסם מאמן הקבוצה, יוסי זוזוט, פוסט שרמז על התפטרותו, וחזר בו 24 שעות אחרי, כשקבוצת אוהדים הגיעו לביתו לבקש ממנו שיחזור בו, מהלך שהצליח לכאורה.
השערוריה הבאה הגיעה מכיוונו של מי שהיה קפטן הקבוצה באותה עת, גבי אדרי.
אדרי, בסערת רגשות לאחר הפסד, כינה את אוהדי הקבוצה "קוקסינלים", לאחר שקטלו אותו ואת אוראל אחיו, ויצר סערה רבה ברשת.
וכמובן, אותה פרשה אלימה, בה הוכה אחד מאוהדי הקבוצה, לאחר שהעז לקרוא בגנות המאמן, על-ידי מקורביו, והפוסט שהעלה לאחר מכן, מאמן הקבוצה, יוסי זוזוט, ולא התנצל לרגע בפני אותו אוהד. אגב, מאז אותו מקרה, בו הגיבו מספר אוהדים ומיד זכו לקללות מצד תומכיו של המאמן, איבדה הקבוצה בפייסבוק מקסמה ומהלהט שהיה בה והפכה לפלטפורמה רדודה ומשעממת, ולא כפי שהיה לפני אותה תקרית, אלא במה לשיח דמוקרטי וראוי בין אוהדי הקבוצה וראשיה.

אוהדי הקבוצה בנס ציונה

צעירים –
לקראת סוף העונה החל זוזוט לשלב צעירים, וראה כי טוב. לוגסי, איפרגן, אבוחצירא וברכה הראו שלמרות גילם הצעיר – הם לא נופלים ברמתם מהשחקנים הותיקים יותר ואף נלחמים יותר.

שילוב צעירים הוא רווח נקי לקבוצה. קודם כל, כספית. הם שייכים למועדון ולא עולים כמעט לקבוצה אם בכלל. בנוסף, הנערים הללו גדלו במועדון ויודעים להעריך את הסמל. ואל תשכחו, הנערים האלו אח"כ צריכים להסתובב בעיר, ומי אוהב להראות את פניו בציבור אחרי הפסד?

קהת רועי –
השחקן הכי טוב וחשוב במערך של זוזוט, ומיד כשעזב, בינואר, לק' שמונה, התפרק כל הפאזל.
היה השחקן שחיבר בין הגנה להתקפה וידע לייצר מהלך חכם כשהקבוצה הייתה זקוקה לו.
במכבי יבנה לא הצליחו למצוא לו מחליף ראוי כשעזב, דבר שגרם להתרסקות הקבוצה, עד שכמעט ירדה ליגה. מדובר בשחקן שבמקרה הגיע ליבנה, ביהלום שנוחת בקבוצה כמו יבנה אולי פעם בעשור.
נקודה למחשבה:
חבל שהיה לו סעיף שחרור בינואר ולא סיים את העונה ביבנה.
עם קהת – השמים היו הגבול, ואולי, בפנטזיה מטורפת, הייתה מוצאת מכבי יבנה את עצמה מתמודדת על העלייה. אולי.

שישי –
כמחצית משחקי הליגה נערכים ביום זה. מאמן הקבוצה, יוסי זוזוט, וקפטן הקבוצה (כשג'ניה פצוע), גבי אדרי, נאלצים, לעתים, לפרוש מהמשחק ולרדת מקו הדשא במידה והמשחק גולש לכניסת השבת.
למרות ניסיונות לא מעטים לפנות לראשי ההתאחדות בעניין, הווינר כנראה יותר חשוב מרגישות השבת, והספורטיביות נפגעת כשמאמן לא יכול הדריך את קבוצתו עד לשריקת הסיום.
כנראה שפתרון לעניין לא יימצא בקרוב וגם השנה נאלץ לחזות בזוזוט צועד לביתו, מהמגרש בנס-ציונה, עד לביתו אשר ביבנה. עוד סיבה טובה לזירוז סיום שיפוץ האיצטדיון.

תמה ונשלמה –
לה עונת 2013/14.
אם היו מבקשים מאיתנו לסכם במילה אחת את העונה – היינו אומרים 'טובה'. בשתי מילים, 'לא טובה'.
התקציב אמנם נמוך ואין מגרש ביתי, אבל מחומר השחקנים שיש ביבנה, יחד עם הקהל שתומך בקבוצה, אנו רוצים לראות את יבנה קרובה יותר לחלק העליון של הטבלה ולא מבטיחה את הישארותה בליגה רק במחזור האחרון.

להתראות בעונה הבאה!