אישה דגולה: לזכרה של אסתר שיבר

אסתר שיבר ז"ל

מספרת מרים גואטה, אחותה הגדולה של אסתר שיבר: 

"אחותנו הנצחית אסתר, שבלבנו תהיה חקוקה לעד, הייתה בעלת מעמד נעלה ובלתי מעורער במשפחתנו.

בשביל כולנו הייתה 'המלכה', בעלת החסדים הרבים והעזרה לזולת, שהניעו אותה ללא לאות במשך כל ימי חייה.
ביתה היה פתוח לכל, והייתה ידועה ב'הכנסת אורחים' ברוחב לב. גם לבני המשפחה, גם לחברים וגם לאנשים זרים שלא הכירה.

בין שתינו, כאחיות, הייתה ידידות נפש עמוקה ואהבה ללא גבולות.
היינו בקשר רציף ופעלנו ביחד למען המשפחה.
ביחד חרשנו את הארץ לאורכה ולרוחבה, עם ילדינו ובני-זוגנו. אהבנו כל רגב אדמה, כל פרח, כל ציפור, כל שיר ישראלי ואת כל עונות השנה, ואחותי תמיד השרתה על כולנו שמחת חיים, עליזות ואופטימיות.

אסתר הייתה הדודה האהובה והנערצת ביותר על כל בני המשפחה הענפה, למקטן ועד גדול. וכך תיזכר לעד."

אסתר (משמאל) עם האחות מרים (מימין) תבדל"א

אחותה הקטנה, שולה מלכא, במילות פרידה:

"אסתר אחותי היקרה! תודה על הדרך שעשינו יחד. את אישה 'מדהימה'.
כך חלפו השנים ולפתע חלית במחלה האיומה. את, שהיית אישה פעילה ודומיננטית – הפכת לשבר כלי.
כל המשפחה הייתה בשוק לראותך חסרת אונים, כולך מחוברת לצינוריות, והכאב הנורא שלא יכולת לדבר.
את חינכת דור שלם, וכולם זוכרים אותך לטובה.
תודה שהכלת את כל בקשותיי לעזרה בכל התחומים.
תודה על הסבלנות והסובלנות, ההשקעה והתמיכה. תמיד היית לי למשענת, ואקח ממך את כל הטיפים וההצעות.
היית לכולנו כמו אימא. צר לי שכך הלכת לעולמך.
את 'אשת חיל' תחסרי לנו מאוד."

אסתר בצעירותה

אורי איטח, שעבד בצמידות לאסתר באגף הנוער, הספיד אותה ליד קברה. אורי אמר דברים שיצאו מהלב, וסיכם תקופה ארוכה של עבודה: "אהבתי מאוד את אסתר היקרה. יושרה.מוסר עבודה, עם דוגמא אישית. כשהייתה חברת וועד עובדים – נלחמה כמו לביאה למען העובדים, ולא השלימה עם עוולות שעשו לעובד/ת, ועמדה בנחרצות על זכויות העובדים. לא הייתה מוותרת ולא מעגלת פינות. יו"ר וועד העובדים דאז שלום פרץ היה אומר על אסתר שהיה סומך עליה מאוד. היחידה שלא היה ניתן לכופף. הייתה עם תודעת שירות גבוהה למען הקהילה, קשובה, רגישה. הייתי מגדיר אותה כ'מלכת החינוך המשלים'. אהבת הבריות הייתה טבועה באישיותה. חלמה על דברים והגשימה אותם עם בני הנוער, כמדריכת נוער, מנהלת בית יהושוע (מה שהיום נקרא בית סלומון), מנהלת מרכז הדרכה במתנ"ס גרמנוב. בנתה תיקי פעולות חברתיות למדריכים הצעירים. הכשירה נערים והפכה אותם למדריכים חברתיים במרכזים השכונתיים בשזר: בית עזרא ובית סלומון. הקימה מרכז למנהיגות צעירה. הייתה בין הדמויות המשמעותיות שפעלו לבנות ארגז כלים בחינוך המשלים. מלכת החינוך המשלים של שנות ה-80 וה-90. אסתר ניהלה את המחלקה לתרבות ביבנה והשקיעה ימים ולילות וללא ליאות למען הנוער ביבנה. יהי זכרה ברוך ומנוחתה בגן עדן. הייתה דמות מאוד משמעותית עבור מאות בני נוער, והייתה אחת ממעצבות החינוך המשלים. אם זה יציאה לסמינרים עם הנערים, בניית פעילויות חברתיות למען תדלוק והעשרת המדריכים החברתיים במועדוני הנוער. אסתר הייתה מנוע הצמיחה של הקהילה כשיבנה הייתה עיירה קטנה. יהי זכרה ברוך ומנוחתה בגן עדן. ואזכור אותה תמיד כדמות משמעותית ושנתנה את כל כולה למען הנוער. נעצבתי מאוד על לכתה של אסתר וזוכר ולא אשכח את מה שעשתה והטביעה חותם ב-30 שנות עבודה יחדיו. לוחמת צדק. לביאה ולא ויתרה על עקרונותיה. לא תמיד היו כולם מפרגנים לה, ולעתים היו עובדים במערכת שקינאו בה. כדי להיות אמיתי ציינתי את כל החוזקות שלה."

אורי איטח ציין את החוזקות של אסתר 'המלכה', והזכיר לנו כי היא, כנצר למשפחת אבוחצירא, הייתה צדיקה: "חבל שסיימה את חייה כסיעודית וחלתה. זה מאוד כואב. נותן לכולנו להבין מהו הבן-אדם, כשהבריאות נפגעת – שום דבר לא חשוב. הכל מתגמד וצריך לקחת את החיים בפרופורציות הנכונות."

אסתר שיבר ז"ל