די לחרדה

החירום הפך לשגרה, וניכרת עלייה בהתפתחות הפרעות חרדה, בכלל, ובקרב ילדים ובני נוער, בפרט. 

חשוב לציין שפחד, למרות היותו רגש לא נעים, הינו רגש הישרדותי, שנועד להגן עלינו. כולנו מידי פעם חווים לחץ, דאגה, פחד, כתגובה טבעית אנושית למצבים מסוכנים. 

כחלק מההתפתחות הטבעית של ילדינו, קיימים פחדים המותאמים לשלבי ההתפתחות השונים: פחד מזרים, חרדת נטישה, פחד מחושך וממפלצות וכדומה. אך יש להבחין בין הפחד המגן עלינו לבין חרדה המזיקה לנו. 

מה זאת חרדה?

החרדה משתלטת על חיינו. היא מהווה תגובה הגנתית למצב דמיוני, שלא בהכרח יתרחש, אך אנו מתנהגים כאילו הוא כאן, ולרוב, נימנע מפעולות שבכלל לא מסוכנות. 

אז איך נזהה שמדובר בחרדה?

כשאנו שמים לב שהפחד מתמשך ומתקבע ו/או מתעצם, כשמופיע פחד שאינו תואם את השלב ההתפתחותי, כאשר ישנה פגיעה ממושכת בתפקוד היומיומי של הילד – ככל הנראה שכבר לא מדובר בפחד מועיל וצריכות להידלק 'נורות אדומות'. 

יכול להיות שנראה פתאום שהילד חוזר להתנהגויות ילדותיות יותר, שאינן תואמות את גילו – תלותיות גדולה יותר בהורה, היצמדות שאינה מותאמת, חזרה להרטבה, חוסר עצמאות, פחד לצאת מהבית או להסתובב בבית, תחושת מתח כללית ותסמינים פיזיולוגיים, כגון: כאבי בטן, כאבי ראש, קוצר נשימה, בעיות שינה, רגזנות והתנהגות תוקפנית ואגרסיבית מהרגיל, רגישות יתר, ביישנות יתרה במצבים חברתיים, הימנעות מפעולה מסוימת, או ממצבים מסוימים או ביצוע התנהגות חזרתית (טקסים) על-מנת להרגיע את עצמו. 

אם נזהה אחד או יותר מהמתואר לעיל – אז נוכל לדעת שהילד סובל מחרדה. חשוב להבין, הימנעות כשלעצמה אמנם מרגיעה ברגע האמת, אך היא מטמיעה דפוס חשיבה  מוטעה, כי היא הכרחית להגנתנו, ובכך, למעשה, מזיקה לאין ערוך ומחמירה את המצב, כאשר היא מספקת צידוק לעצם קיומה של החרדה ומנציחה אותה. 

מה אנו יכולים לעשות?

יש כאלה שמאפשרים את ההימנעות כדי הילד לא יסבול, יש הורים שמנסים להבטיח פרסים וחיזוקים: "אם תצליח לישון לבד – תקבל מתנה…" או לחילופין כועסים ומנסים להציב גבול, אך ללא הועיל. גם מסרים מרגיעים כגון "הכל יהיה בסדר" – לא באמת מרגיעים, והמחשבות השליליות של הילד ממשיכות להשפיע ומזינות את החרדה. יש לשים לב כי גם אם הפחדים אינם רציונאליים, אמרות כגון: "אין לך ממה לפחד… זה לא אמיתי… אין לך ממה לדאוג… אתה כבר גדול…" – בעצם מהווה תגובה מזלזלת ומבטלת את רגשות הפחד, שנחווים עבורו כאמיתיים, ועל כן, עלולות להותיר את הילד חסר אונים, פגוע, מבוייש ובודד.

בסופו דבר דבר, ההורים נותרים חסרי אונים ומתוסכלים לא פחות. 

אם כך, מה כן אפשר לעשות?

עלינו להבין כי החרדה אינה מגיעה ממקום מתריס או מכוון, וכי הילד סובל ונמצא במצוקה אמיתית.

אנו, כהורים, רוצים לתת לו את הביטחון שאנו מבינים אותו, רואים אותו ונמצאים כאן עבורו. כדאי להשתמש במילים שנותנות לגיטימציה לעולם הרגשי שלו, כגון: "אני מבין/ה שאתה מפחד, שקשה לך… זה בטח נורא מפחיד… ". ניתן גם לשתף אותו בפחדים שלכם ובמקרים בהם אתם מפחדים או פחדתם בחייכם.

בנוסף, חשוב לנרמל את החרדה, להסביר לו את התופעה של החרדה אותה הוא חווה, כדי שיידע שיש עוד ילדים כמוהו, שהוא לא לבד, שזאת תופעה שכיחה, שניתן ללמוד להתמודד איתה ולטפל בה.

כמו כן, ניתן לגלות סקרנות לגבי הפחד, להתעניין ממקום אמפתי ולשאול שאלות שיעזרו לכם, וגם לו, להבין יותר טוב את הפחד, לברר מה הילד מצפה שיקרה, ובכך, להוביל אותו להכרה שאלו מחשבות, לעזור לו להכיר שיש עוד מחשבות אפשריות, ובכך, להגמיש את החשיבה. 

זאת ועוד, יש לעזור לילד להתוודע לכוחותיו, להעצים את חוויות המסוגלות שלו, שיעניקו לו שליטה וביטחון ביכולתו להתמודד, ובכך, יפחיתו את החרדה. להזכיר לו את הצלחותיו, לעודד אותו לעצמאות.

ניתן לעזור לו להרגיע את החרדה גם באמצעות טכניקות להרפייה, דמיון מודרך, הרפיית שרירים הדרגתית, נשימה סרעפתית ודרך טכניקות מגוונות להרגעה עצמית.

ניתן לשוחח עם הילד על אפשרויות תגובה לאיום המדובר, מה אפשר לעשות במקרה ו… איך אפשר לפעול… דרך מודל לפתרון בעיות, ובכך, להעניק לו יכולת שליטה בסיטואציה.

לבסוף, אחרי שהענקתם לו ביטחון, תמיכה וכלים להתמודדות, יש לעודד אותו להיחשף, באופן הדרגתי, לגורם המאיים על מנת שיוכל להיווכח בכוחותיו להתגבר על החרדה. 

כאשר אתם, ההורים, מתקשים להתמודד עם המצב ולספק מענה מתאים ומספק, כאשר המצוקה מתמשכת, החרדה פוגעת באיכות החיים ובתפקוד היומיומי של הילד ושל המשפחה, וגורמת לדפוסי התנהגות נמנעת ו/או תוקפנית – רצוי לפנות לטיפול ולעזרה מקצועית. 

מכון ורשביאק פותח בימים אלה קבוצות ,בנות עד 5 ילדים, לילדים הסובלים מחרדה:

'לנצח את הפחד' – קבוצות להתמודדות עם חרדה של ילדים ובני נוער בליווי הדרכת הורים

משבר הקורונה המתמשך, לצד מבצע 'שומר החומות' וההסלמה במצב הביטחוני, הביאו לגידול בשיעורי החרדה, חוסר בטחון ובדידות אצל ילדים.

אם אתם מודאגים ממצבו של ילדכם, שמים לב שהוא מסתגר, אינו רוצה לצאת מהבית, נמנע מפעילויות יומיומיות, סובל ממצב רוח ירוד, ו/או מתפרץ ואתם מרגישים כי מצבו מתמשך, מחמיר או פוגע באופן משמעותי בתפקוד היומיומי – זה הזמן לפנות לעזרה מקצועית.

קבוצות ההתמודדות עם חרדה, מיועדות לילדים ולבני-נוער הסובלים מסוגים שונים של חרדות ולהוריהם. מתמקדות בשיפור התפקוד וחיזוק דרכי ההתמודדות של הילד הסובל ומשפחתו. הקבוצות מיועדות לילדים מעל גיל 9, ותעשנה על פי קבוצות גיל, בקבוצות קטנות של עד חמישה משתתפים. בהנחיית מטפלת קוגניטיבית התנהגותית.

עלות השתתפות בקבוצה ל – 12 מפגשים: 2,400 ש"ח.

לקבלת לפרטים נוספים ולבדוק האם הקבוצה מתאימה לכם צרו קשר עם מזכירות מכון ורשביאק בטלפון: 08-6788772.

או בוואטסאפ למספר: 054-5479471

*פתיחת הקבוצה מותנית במספר המשתתפים.