הורים גרושים? אתם חייבים לדווח על העברת הילד לבי"ס אחר

 

בית-המשפט קבע כי העיריות חייבות לעדכן את שני ההורים (הגרושים) במקרה של העברת תלמיד/ה לבית-ספר אחר


אב שהופתע כי גרושתו העבירה את בתם מיבנה לחיפה (לשם עברה להתגורר) הגיש תביעה שיצרה תקדים בבית-משפט השלום ברחובות, שקבע שעיריות חייבות ליידע הורים גרושים בדבר רישום הילדים לבתי-ספר, שבוצע על-ידי אחד מהם. את ההחלטה קיבלה השופטת יעל טויסטר ישראלי, שחייבה לאחרונה את שתי העיריות של יבנה, ושל חיפה, וכן את הגרושה, לשלם 30 אלף ש"ח לאב, על עוגמת-נפש, ועל חוסר היידוע.

ביום הראשון לשנת-הלימודים 2014 הגיע האב לאסוף את בתו מבית-הספר ביבנה, שבו סבר שהיא ממשיכה ללמוד (כפי שנהגה בשנת-הלימודים הקודמת), אולם נדהם לגלות כי בתו איינה בביה"ס המדובר, וכי גרושתו העבירה אותה לבית-ספר מרוחק ב… חיפה. האב הגיש תביעה בבית-המשפט לענייני משפחה באשדוד, בה דרש להשיב את הבת, בדחיפות, לביתה ולבית-הספר ביבנה. לאחר מספר דיונים, קבע בית-המשפט שהבת תסיים את שנת-הלימודים בחיפה, ולאחר-מכן, תשוב להתגורר וללמוד ביבנה.

 

האב אף הגדיל לעשות ותבע פיצויים  משתי העיריות, חיפה ויבנה, לאחר שברר ונודע לו כי העיריות, במקרה של זוג גרוש – חייבות לקבל את הסכמת שני ההורים, גם לביטול הרישום לבית-הספר ביבנה וגם לרישום לבית-הספר בחיפה. "הן הפרו, ברגל גסה, את כללי המשפט המנהלי, עצמו את עיניהן וגרמו לי מפח נפש." טען האב.

 

 

מנגד, טענו העיריות שפעלו בהתאם לדין ולהנחיות משרד החינוך, והגישו הודעת צד שלישי לגרושתו של התובע, בטענה שאם יחויבו בפיצוי כלשהו – היא זו שתצטרך לשאת בו, כיוון שהיא, על-פי לשונן, "המזיק האמתי".

 

הגרושה טענה כי מעבר המגורים ובית-הספר היה כורח הנסיבות ואילוצים שהייתה חייבת לבצע, וכי לבעלה לשעבר לא נגרם כל נזק.

 

השופטת יעל טויסטר-ישראלי ציינה כי לאחר שסקרה את הנחיות משרד החינוך וכללי המשפט המנהלי, היא קובעת ששתי העיריות התרשלו כשלא יידעו את האב בדבר השינוי ברישום. לטעמה הן היו צריכות להפעיל שיקול-דעת, ולגלות מודעות למורכבות הסיטואציה של הורים גרושים, כולל לאפשרות שאחד מהם מנסה לבצע פעולות חד-צדדיות.

 

בפסק-הדין נקבע: "משהובא לידיעת פקיד הרישום כי הורי הקטין גרושים, או פרודים, מוטלת עליו החובה לדרוש ולקבל את פרטי ההורה האחר, לצורך יידוע ההורה האחר בדבר פעולת הרישום ו/או ביטול הרישום."

 

בנוסף הבהירה השופטת טויסטר-ישראלי כי הטלת האחריות על הנתבעות נועדה להגן על ערך חשוב:  מעורבות שני ההורים בחינוך בתם.

 

השופטת אף השתכנעה כי לאב אכן נגרמה עוגמת-נפש רבה, והחליטה על פיצוי בסך 36,000 ש"ח. נקבע כי האישה תפצה את העיריות ב-50% מהסכום ומהוצאות המשפט (בסך 8,000 שקל) בשל פעולתה החד-צדדית.

 

מעיריית יבנה נמסר: "בפסק-הדין נקבע כי בעת רישום הקטינה לבית-הספר לא הייתה קיימת הוראה אשר חייבה קבלת הסכמת שני ההורים בעת רישום/ ביטול הרישום.  כך גם לא הייתה כל הוראה המטילה על הרשויות המקומיות חובה באשר ליידוע שני ההורים בדבר הרישום לבתי-הספר בכלל ו/או לכיתה א' בפרט ו/או ביטול הרישום במידה וההורים אינם גרים באותה הכתובת, והרישום ו/או ביטולו בוצעו על-ידי הורה אחד. רישומה של הקטינה בוטל, על-פי בקשת האם ובהתאם להצהרתה כי היא האפוטרופוס החוקי של הקטינה והאחראית הבלעדית על חינוכה וכי ניסתה ללא הצלחה לאתר את התובע וליידעו בדבר הרישום/ביטול הרישום/העברה שביקשה. בית-המשפט חייב את האם לשפות את העיריות ב-50% מסכום הוצאות המשפט, בשל הטעיית הרשויות ופעולתה החד-צדדית, ודחה את תביעתו המקורית של האב לתשלום פיצוי בסך 200,000 ש"ח. העירייה פועלת בהתאם להוראות משרד החינוך, אשר חידד את ההנחיות בדבר רישום התלמידים."