הטוב, הפספוס והעתיד הקרוב

בחסות פורים שהגיע בטיימינג מושלם, הרימה יבנה הפנינג חמוד לקראת פורים שלכבודו ולכבוד המשחק הגיעו לא פחות מ 900 אוהדים, משפחות וילדים. 

אמנם יש הרבה מה לשפר מבחינת ההכנה הלוגיסטית והמחשבה אבל זה גם משהו בתור התחלה. מבחינה מקצועית יבנה ניצחה קבוצה עם תקציב שהוא שלישי ממנה וללא 4 שחקני הרכב. 

אז מצד אחד כל ניצחון הוא חשוב, בטח בתקופה הזאת, מצד שני צריך לקחת דברים בפרופורציות. כל התוצאות היו לטובתנו השבוע. יבנה צימקה את הפער מהמוליכה ל 6 נקודות ומכפר שלם ל 2. הדרך עוד ארוכה. כל משחק הוא גמר גביע והמפגש בדימונה בשבוע הבא הוא המוקש הגדול ביותר שנותר חוץ מהמפגש הביתי מול שתי הראשונות. 

2. ניר את ניב

סוף סוף רואים שני חלוצי מטרה משחקים. בליגת פח כמו שאנחנו עוברים השנה, יבנה חייבת לשחק התקפי. וכמה שיותר. דווקא במשחק הזה שני החלוצים לא הגיעו ליותר מדי מצבים (הודות לחסרונו של אוהד אדלשטיין שלא פתח ועלה מהספסל) אבל דווקא כשכל אחד מהם קיבל מצב אחד, הוא גם השכיל לכבוש. ניר עם 9 שערים, ניב עם 5. 

גם הפעם אעביר ביקורת ותמיהה מדוע ניב מזרחי לא מקבל יותר אשראי. פעמיים העונה הוא פתח בהרכב ופעמיים כבש באותה דקה (53) במילים אחרות, תנו לו יותר לשחק.

לא מובן מדוע הוא לא זכאי לקבל 90 דקות מלאות. הוא ראוי להן יותר מכל שחקן אחר על כר הדשא. התשוקה שלו לכדורגל זה משהו שכל אוהד כדורגל אוהב לראות. תנו לילד לשחק.

3. הפספוס

כל מי שהיה במשחק (כולל ראש העיר ואפילו קובי יוסוב) ראה איך נראה מועדון מכבי יבנה. קהל גדול. אצטדיון מדהים. קהילה שלמה שדוחפת את הקבוצה ואפילו שני דברים שלא היו שנים. קהל יחסית חדש ודור צעיר שמגיע למשחקים. בנוסף, יש פה אחלה של כישרונות עולים, מספר יבנאים בהרכב, הנהלה יציבה וכמובן תקציב עתק. כל זה רק ממחיש את גודל הפספוס. 

יבנה נמצאת במקום לא לה. המקום הראוי לה הוא בין הפועל פתח תקווה לבין נס ציונה וחדרה. הגיע הזמן לקחת אותה לשם.

בהצלחה וחג שמח