הרוזן לכתר

הוא רק בן 35 * שימש כמנכ"ל המשרד להגנת העורף * כיהן כחבר מועצה מטעם סיעתו של ראש העיר * מצהיר היום: "אני לא חושש להתמודד מול צבי גוב-ארי על ראשות העיר". אלון רוזן חוזר ליבנה ומתכונן לכבוש את הפסגה.

אמנם הבחירות לרשויות המקומיות עתידות להתקיים אי-שם לקראת סוף שנת 2018, אבל מתחת לפני השטח כבר רוחשת הקלחת הפוליטית המקומית במלוא המרץ.

את אלון רוזן אני פוגש בביתו החדש, בשכונת גן ראובן (תדהר), מי שכיהן כחבר מועצת-העיר כשהיה רק בן 21, חזר לפני שנה להתגורר בה אחרי היעדרות של 8 שנים, בין החזון שהיה לו אז למציאות שהשתנתה – הוא רוצה להבטיח שיבנה תמשיך לצעוד קדימה.

מתי ולמה החלטת לחזור לגור ביבנה?
"תמיד היה לי ברור שאני אחזור לגור בעיר שגדלתי בה, מבחינתי זו עיר שכיף לגור בה, עיר שיש בה איכות-חיים, מערכת-חינוך נהדרת, שדוחפת להישגיות ומצוינות, וזה בדיוק המקום שבו אתה רוצה שהילדים שלך יגדלו."

תנסה לתאר לי מה הרגשת שחזרת?
"היו לי פרפרים בבטן, קודם כל אתה פוגש, אחרי שנים רבות, הרבה מאוד אנשים שגדלת איתם מגן ועד תיכון, ורואה איך הם התפתחו והתקדמו עם השנים, פוגש אותם כשהם עכשיו עם משפחה – משחקים עם הילדים שלהם בגני השעשועים, עובדים בעבודות של גדולים, זה מאוד ריגש אותי. בנוסף, ראיתי את כל מה שחלמתי ודמיינתי לפני שנים רבות, של איך העיר הזאת צריכה להיראות בעתיד, מתגשם, במובן הזה של החזון שהיה לנו אז, עוד כשאישרנו במועצה את התכניות של 'השכונה הירוקה', של אזור תוסס, מלא באנשים צעירים, עם תרבות פנאי, באופן כזה שמציב את יבנה כרמת-השרון של החלק הדרומי של מרכז הארץ."

מה יש בעיר הזאת שאחוז מאוד גדול של אנשים שגדלו בה, מחליטים, בסופו של דבר, לשוב אליה ולהקים פה את ביתם? וזו לא תופעה שכיחה בכל עיר.
"הרבה פעמים, כשפגשתי אנשים שהם לא מיבנה, ושאלו אותי 'מאיפה אתה', ואמרתי 'מיבנה', ישר אמרו לי 'אתם שם מכירים את כולם', כי באמת ביבנה יש תחושה שלמרות שהיא עיר – היא בעצם סוג של קיבוץ, כולם מכירים את כולם, כולם למדו, פחות או יותר, באותן המסגרות, וההיכרות האישית הזו והתערבבות הזו גם בין השכבות השונות, יצרו מעין כור-היתוך יבנאי ייחודי, שגרם לסוג של גאווה ותחושה של כיף לגדול בעיר כזו. דבר נוסף, אתה רואה כמה אנשים מוצלחים וטובים יצאו מכאן, וזה מעיד משהו על מערכת-החינוך הפורמאלית והלא פורמאלית בעיר, וזה בדיוק המקום שאתה רוצה לגדל בו את הדור הבא, בתקווה שיחווה את אותה חוויה." 

בכל זאת, ועם כל הפיתוח האדיר שיש בעיר, אנחנו רואים גם זליגה ותופעות שליליות, כמו רמת פשיעה, וסוג פשיעה, שהעיר לא הייתה מורגלת בהם בעבר, איך אתה חושב שצריך לטפל בנושא הזה?
"קודם כל, אני חושב שבעבריינות צריכים לטפל ביד קשה, ובלי פשרות, ויש פה תפקיד כפול, גם של משטרת ישראל וגם של העירייה, לעשות כל מה שאפשר, על-מנת לטפל בתופעות האלו. צריך לזכור שהתופעה הזו, של זליגת עבריינים לשכונות חדשות, אינה תופעה חדשה שמתרחשת רק ביבנה, אלא מתחרשת בשכונות רבות אחרות בכל הארץ, מתוך ניסיון שלהם לנסות ולהיטמע בסביבה חדשה, שפחות עוינת להם."

בכל זאת, איפה האחריות של העירייה?
"תראה, העירייה לא יכולה להחליף את המשטרה, שהיא הגוף האמון על אכיפת החוק במדינה, אבל בהחלט יכולה להפעיל עליה לחץ, מאסיבי, לנקוט בפעולות נוספות. העובדה שבעיר בסדר גודל כזה אין עדיין פרישה ראויה של כל רשויות האכיפה וההצלה – זה מחדל חמור מאוד של העירייה, והיה ראוי שהעירייה תפעל ביתר שאת להקמת תחנת משטרה, ותחנת כיבוי-אש ומגן-דוד-אדום, עם יותר מניידת אחת. לא צריך להקים פה מערך גדול מאוד, אבל בהחלט מערך שייתן מענה הולם לצרכים החשובים האלו."

זה נובע מרפיון של ראש העיר?
"זה לא נובע לדעתי מרפיון של ראש העיר, אני חושב שהוא השיג הישגים גדולים, אבל אני חושב שפשוט הסוגיה הזו לא עומדת בראש סדר העדיפויות שלו, ולכן מה שצריך לקרות – לא קורה, למרות שלדעתי העניין הזה צריך להיות בעדיפות עליונה."

אי-אפשר להתעלם גם מבעיות נוספות שצצו בעקבות הבנייה של השכונות החדשות, כמו בעיות של חנייה, תשתיות ודרכי גישה.

"בראייתי, יש פה כמה דברים אלמנטריים שלא נעשו נכון מצד העירייה, מבחינת ההיערכות שלה לקליטת נפח כזה של תושבים חדשים. תראה רק את תשתית הכבישים בעיר, אני לא זוכר שהיו פקקים ביבנה, וכשאני מסתכל על מערך הכבישים – זה אותו מערך שהיה קיים כשיבנה מנתה 30,000 תושבים, וכיום המספר נושק ל-45,000. כנ"ל גם לבעיות החנייה, בעיות בתשתית החשמל, שקורסת בכל פעם שיש עומס, ואנחנו, לצערי, צריכים לחוות את הבעיות האלה על בסיס יום-יומי."

מדוע, לדעתך, נוצרו הבעיות האלה?
"תכנון לקוי, שנובע מחוסר תשומת-לב לפרטים הקטנים וחוסר יכולת לתכנן לטווח ארוך. תראה, אני לא חושב שיש פה אנשים לא מקצועיים שתכננו ככה את השכונות האלה, אבל היה פה בהחלט חוסר הפנמה והבנה בראייה האסטרטגית שהתשתיות צריכות להשתנות בהתאם לכמות התושבים שהייתה צפויה להגיע, וגם לאופי האנשים שאתה מביא לפה, כי אנחנו רואים את המאבק על אופייה וצביונה של העיר."

ובמאבק הזה, בין העמדה שתומכת בפתיחת העסקים בשבת לבין זו שמתנגדת, איפה אתה עומד?
"זו סוגיה רגישה, אבל הגישה צריכה להיות 'חיה ותן לחיות', אתה צריך לדעת לכבד את האנשים שחיים סביבך, אני חושב, ולאור הרכב האוכלוסייה שהשתנה, העובדה שיש כאן עכשיו שכבה גדולה של תושבים של נוער, של אנשים צעירים בטווח הגילאים שבין 25-40, יש מקום לביטוי של פעילות בסופי-שבוע לאותם אנשים שמגדירים עצמם חילוניים, המבקשים לצרוך פעילות תרבותית גם בשישי-שבת. יחד עם זאת, אני לא חושב שצריך לעשות את הפעילויות האלה בשכונות, או באזורים בהם רוב האוכלוסייה היא דתית-מסורתית."

וספציפית בשכונה הירוקה?
"אני לא מכיר את הנתונים הדמוגרפיים של השכונה והפילוח שבין דתיים לחילוניים, מבוגרים לעומת צעירים, אבל על-פניו נראה שיש פה יותר שכבה של אנשים צעירים וחילוניים, ואם זה כך, יש מקום להפעיל פעילות במהלך שישי-שבת, זה נראה לי לגיטימי וסביר."

אלון רוזן ולידו אייל אייזנברג אלוף פיקוד העורף, מתן וילנאי שגריר ישראל בסין ושר להגנת העורף (לשעבר)

התמונה צולמה כשאלון היה מנכ"ל המשרד להגנת העורף, בביקור של שלושתם ביפן לאחר האסון שפקד אותם

רוזן נשוי +2, משמש כיום כסמנכ"ל המכירות והחטיבה העסקית של חברת 'GenCell' – חברה בינלאומית, העוסקת בתחום של תאי-דלק, וגם כבעלים של חברת 'אלמנטס', אותה הקים בשנת 2013, המתמחה בייעוץ וניהול פרויקטים בעולם ההמשכיות העסקית, המעניקה את שירותיה, בין היתר, לחברות הגדולות במשק: 'טרה', 'נתיבי ישראל', 'קוקה קולה' ועוד. בין לבין מתנדב רוזן, כחבר בהנהלת עמותת 'ציוני ישראל' – עמותה שמסייעת לבני-נוער, יוצאי הקהילה האתיופית, להשתלב ולהתקדם בתפקידים משמעותיים בצבא ובחברה.

ראש העיר הנוכחי, צבי גוב-ארי, כבר מכהן בתפקידו כבר למעלה מ-20 שנים, איך היית מסכם את מידת הצלחתו בתפקיד עד כה?
"קודם כל הצלחה, מדובר בבן-אדם רציני, ראוי מסור לעבודתו, לקח עיר במצב נוראי, מבחינה כלכלית, מבחינה חברתית וחינוכית, והפך אותה לפנינה. יחד עם זאת, אני חושב שיש הרבה דברים שצריך לשפר, בראש ובראשונה את התכנון לטווח ארוך ואת הראייה האסטרטגית של העיר הזו, ולהבין שהיום הדגש צריך להיות על שיפור השירות לתושב, הנגשת המידע ושיתוף הציבור בהליכי קבלת ההחלטות בעירייה."

תן לי דוגמא לנושא נוסף שמעיד, לדעתך, על ליקוי בתכנון לטווח ארוך.
"תראה, העיר הזו צריכה נושא אחד מרכזי שיתווה את המדיניות שלה בשנים הקרובות. בוא ניקח לדוגמא את הנושא הירוק, שהוא לדעתי הנושא שיבנה צריכה להציב כנושא המרכזי שלה. התחלנו טוב, הלכנו על שכונה ירוקה, באמת השכונה הכי ירוקה בארץ, שבאמת נבנתה בתקן ירוק, הכיוון היה נכון, אבל פה הוא נעצר. צריך היום להטמיע את כל הנושא הירוק, בין אם מדובר על ניהול שינוע האשפה, מיחזור, אנרגיה מתחדשת, ולהנחיל אותם לכל השכונות בעיר. צריך להקים בעיר מוסד אקדמי, המתמחה בתחום הזה של איכות הסביבה. אם אני מחר ראש העיר -הייתי מביא לפה חברות סטארט-אפ ישראליות בתחום, ונותן להן ליישם את הטכנולוגיה שלהן כאן בתוך העיר."

תסביר.
"נגיד חברה העוסקת בתחום האנרגיה המתחדשת, הייתי מנסה, דרך אותה חברה, לייצר את כל החשמל למקומות הציבוריים, ממקורות אלטרנטיביים, ובכך גם לנצל אנרגיה ממקורות טבעיים, וגם לחסוך בעלויות שהעירייה משלמת לחברת החשמל, ולהפנות את הכסף לנושאים אחרים."

נדמה לי שעל עובדה אחת אין מחלוקת, והיא שראש העיר, שיכולות להיות עליו כמובן ביקורות לגיטימיות, הוא דמות מאוד דומיננטית, לטוב ולרע, לא מפתיע שהוא לא הצמיח לידו 'יורש'?
"חד-משמעית הוא דמות מאוד דומיננטית. כשצביקה החל לכהן כראש העיר, היה לו חזון מאוד ברור, להצעיד את העיר הזו קדימה, בכל מיני תחומים, והוא מימש את החזון הזה. הבעיה, כשאתה מסתכל על שיטת-העבודה שלו, שהיא מאוד ריכוזית, שמוביל את התהליכים כמעט בעצמו. המנהיגות הזו התאימה ליבנה של לפני כמה שנים, ולא מתאימה למודל החדש, שצריך להביא לעיר הזו, כמו שציינתי מקודם."

אז ממצב של עיר שנוהלה על-ידי דמות מאד דומיננטית, אתה לא חושש שבבחירות הבאות עלול להיווצר כאן וואקום מסוכן?
"אני לא חושש מוואקום מכמה סיבות. הסיבה הראשונה, ולמרות כל ההצהרות והלחשושים מסביב, של כל מיני גורמים, אני חושב שצביקה יתמודד בבחירות הבאות. כמו שלי יש את החיידק לעשייה ציבורית – יש לו את זה גם כן, והוא אחד שרוצה לוודא שהחזון שלו יתממש בפועל ולא יישאר על גבי ניירות. הבעיה היא, שהוא לא חושב שהעיר הזו צריכה שינוי, אלא צריך להמשיך וללכת באותו הקו, בעוד שאני חושב שצריך כבר עכשיו לעשות שידוד מערכות שלם ולשנות את הכיוון בו העירייה פועלת מול התושב. בנוסף, תראה את כל נושא התעסוקה, יש פה, כבר עכשיו, בעיה קשה של תעסוקה, מה יהיה כשייבנו פה השכונות הנוספות, אין לך מענה הולם לנושא הזה, ולכן המטרה שלך היום, כראש עיר, זה למשוך לעיר כמה שיותר חברות גדולות, חברות עתירות ידע, גם על-מנת לספק תעסוקה לתושבים וגם למשוך לפה אוכלוסיות טובות יותר."

ואת זה ראש העיר לא מסוגל לעשות?
"תראה, ההיסטוריה מלמדת שלא. קח את הדוגמא של 'איקאה', שאני סייעתי בזמנו לחבר בינם לבין העירייה, כשכיהנתי כחבר-מועצה, אני חשבתי שסביב 'איקאה', שהייתה אמורה להקים את הסניף שלה במתחם 'ארגמן', שבסוף הוקם בראשון-לציון, היה יכול להצעיד את העיר קדימה בצורה דרמטית, כי האפקט של פתיחת סניף של חברה בסדר גודל כזה, בעיר כמו יבנה, ישר הייתה מביאה לפתיחתם של עסקים נוספים בתחומים שונים, וכל האפקט הזה היה נותן מענה תעסוקתי אדיר, שלא לדבר על היתרונות הרבים הנוספים שהיו למהלך הזה, שבסופו של דבר התפוצץ על דברים שלתפישתי היו שטותיים מצד ראש העיר."

אנחנו יודעים שהרבה מועמדים, שראו עצמם מתאימים לתפקיד ראש העיר, החליטו, בסופו של יום, לא להתמודד מולו, בבחירות הבאות, שייערכו בעוד קצת יותר משנתיים וחצי, אתה חושב שיעמוד מולו מתמודד דומיננטי, אחד כזה שעוד לא ראינו עד היום?
"קודם כל אני חושב שיבנה צריכה ראש עיר צעיר. אחד שיבוא עם ניסיון, שיבוא עם תפישת ניהול שונה, שמבין את רחשי הלב של התושבים, אחד שבא עם חזון ויודע לממש אותו בשנים הבאות."

אתה רואה את עצמך כראש העיר הבא?
"אם היית שואל אותי לפני 10 שנים, מה אני רוצה להיות, הייתי עונה לך 'ראש עיריית יבנה'. היום, כשאני מסתכל על זה, אני אומר שזה בהחלט משהו שאני רוצה לעשות, אבל לא אצה לי הדרך, זו החלטה שצריכה להתגבש עם הזמן ולא בין לילה, אבל בהחלט תפקיד שהייתי שואף לעשות, בזמן הנכון, במהלך חיי הבוגרים, אבל עדיין לא גמלה בין ההחלטה."

אתה מרגיש בכלל שאתה יכול, שיש לך מספיק ניסיון להיכנס לתפקיד כזה?
"אני חושב שאני יכול בהחלט. תבין, מעבר לכל הניסיון הרלוונטי שצברתי בכל התפקידים שעשיתי עד היום, את הניסיון המשמעותי ביותר קיבלתי בזמן שכיהנתי כמנכ"ל המשרד להגנת העורף, כאשר למעשה הקמתי משרד ממשלתי חדש, עם עשרות עובדים, עם תקציבים של מאות מיליוני שקלים, משרד שהיה אמון על אחד הנושאים הרגישים ביותר מבחינה ביטחונית במדינה. צברתי ניסיון כחבר- מועצה, הובלתי את כל נושא הגדלת התמיכות בתנועות הנוער, הקמת החברה העירונית למתנ"סים, ואל תשכח שגם בעולם העסקי, בו אני עובד כיום, חברות הכי גדולות במשק נותנות אמון בי, באלון רוזן, שיהיה אחראי מטעמן על נושאים מהותיים הקשורים לניהול העסקי וניהול הסיכונים שלהן, ומשם אתה לומד המון."

יש גורמים פוליטיים שפנו אליך בעניין הזה?
"אני יכול להגיד לך שקיבלתי מספר פניות בנושא הזה, גם מקבוצה של אנשים צעירים חדורי מוטיבציה, שהתארגנה וקמה כבר, כדי לחולל שינוי ברמה הפוליטית בעיר, שביקשו ממני להצטרף ולהוביל את אותה קבוצה, וגם מאדם עם ניסיון פוליטי רב, שמתכוון להתמודד על ראשות העיר, שביקש שאצטרף אליו ואהיה מס' 2 שלו."

ומי זה אותו אדם? ומה השבת לו?
"ראשית, אני לא חושב שאני רוצה להיות מס' 2 באופן כללי, ובאופן ספציפי, אני לא רוצה להיות מס' 2 שלו. את השם אני לא רוצה לציין בשלב זה."

אתה נמצא היום בעולם העסקים. לטענתך, מצליח שם, אתה רואה את כל הסיאוב ברשויות המקומיות בכל הארץ, חקירות נפתחות נגד ראשי רשויות, חדשות לבקרים, זה לא מרתיע אותך?
"למה זה צריך להרתיע אותי? מי שיש לו מה להסתיר – צריך להיזהר. אדם שהוא ישר, שהולך בדרך האמת, אין לו ממה לחשוש. אני, לדוגמא, כל הפעילות שלי גלויה ושקופה לחלוטין. לא הסתרתי, ואין לי גם מה להסתיר. בסוף עשייה ציבורית היא למען הציבור, זו לא עשייה שאתה בא אליה כדי להתעשר או כדי לקדם קריירה, אתה צריך להבין שאתה בא לעבוד למען הציבור, ולא שהציבור בא לעבוד אצלך. ולכן חורה לי שאומרים שצריך לחשוש מלהיכנס לפוליטיקה. אם נמשיך לחשוש – האנשים הטובים באמת לא ייכנסו, והמערכות הציבוריות יופקרו לטובת אנשים לא ראויים."

אתה חושב שעצם העובדה כי יש פה נפח גדול מאוד של אוכלוסייה חדשה שתצביע לראשונה בבחירות הקרובות, יכולה לשנות מהותית את תוצאות הבחירות ואת דפוסי ההצבעה שהיו בעיר בבחירות הקודמות?
"אני חושב שתוצאות הבחירות הבאות יהיו שונות בהחלט, כי רחשי הלב של הציבור, באופן כללי, שהתפישה חייבת להשתנות, והאווירה הזו מושרשת בכל גווני האוכלוסייה בעיר, אני חש את זה כשאני מדבר עם תושבים, זה שינוי שגם אם צביקה ייבחר פעם נוספת – הוא יהיה חייב להחיל את זה על עצמו."

אתה חושש להתמודד מול ראש העיר?
"אני לא חושש להתמודד מול אף אחד. אם אני אחליט להתמודד – אני אעשה זאת בלב שלם, וההחלטה שלי אם להתמודד לא קשורה אליו, ולא לאף אחד אחר, היא החלטה שלי בלבד. אם אני ארגיש שאני יכול, רוצה, ושיש מאחוריי את האנשים שיכולים לעשות יחד איתי את השינוי."

בין שלל העיסוקים שלך, אתה עוד מוצא זמן להתנדב לוועד-הבית של הבניין, למה אתה צריך את זה?
"גם זו שליחות ציבורית מבחינתי. תראה, בסוף אני חי פה, גר פה, אם לי לא יהיה אכפת – אז למה שלמישהו אחר יהיה אכפת. אנחנו ועד-בית שפועל בהתנדבות מלאה ולא מקבל שום הנחות או פריווילגיות אחרות, הכול למען איכות-החיים שלנו."

לסיום, מה עם המשפחה?
"אני אבא במשרה מלאה, ובעל במשרה מלאה, ואני מקדיש את כל הזמן שאני יכול למשפחה, כי בסופו-של-דבר משפחתיות זה הדבר החשוב ביותר."

ראש העירייה, צבי גוב-ארי, מסר בתגובה: "אני מאד מעריך את כישוריו של מר רוזן וכמובן זכותו המלאה להביע דעתו. אני מאמין שהאיש חף מכוונות לא ראויות."