יבנה הצליחה לא לנצח את לוד

לוד מצדה, נלחמת בתחתית, אך הגיעה למשחק ללא השוער הבכיר שלה עקב צבירת כרטיסים צהובים והעמידה בחורציק צעיר חסר ניסיון. 

האם זה עזר ליבנאים? חלקית וזמנית. 

אז ההתחלה הייתה לא רעה בכלל, עם שערים של עודד בירו ולאחר מכן שער נפלא של לירן אלמליח. 2-0 בבית זאת תוצאה שאמורה להספיק. 

אבל במחצית השנייה יבנה נראתה רע מאוד וספגה את השער המצמק, ולאחר מכן, את שער השיוויון. לקראת הסיום שתי הקבוצות חיפשו את הניצחון, אך ללא הועיל. 

מכבי יבנה מסיימת שוב משחק בתיקו ועם אכזבה עצומה. לא שניצחון היה עוזר יותר מדי, אבל לפחות בשביל הקהל, שכנראה פחות היה חשוב להתחשב בו מבחינת שעת המשחק.

יבנה נראית כבר תקופה לא טוב בכלל, עם הרכב מקובע וחלש, חילופים מאוחרים, ובעיקר, חסרת אנרגיות.

נותרו עוד 9 מחזורים לסיום, ועדיף שיבנה תתן לשחקנים שאמורים להמשיך פה בעונה הבאה, מאשר לשכירי חרב שצפויים לעזוב. 

המאמן אלי כהן הגיע עם תנופה גדולה, רזומה מדהים ואנרגיות אחרות במשחקים הראשונים, אך מאז הכל התפוגג, ושוב יבנה נראית כמו הצל של עצמה.