יואב גד: מאיש צבא לאיש קהילה

מטייס בחיל-האוויר הפך יואב גד למתנדב קהילתי, במטרה להשריש ערכים, מורשת ואהבת-מולדת לנוער הישראלי-יבנאי, ובראיון שהוא מעניק לפורטל 'יבנה שלי MYavne' נראה כי הוא נהנה ומתרגש מכל רגע

23 שנים הוא שירת נאמנה כטייס בחיל-האוויר, 23 שנים של נתינה, לצד סדר ומשמעת, 23 שנים של ערכים, מושרשים עוד מבית אבא, ומה עושים כשמשתחררים? במקרה של יואב גד – ממשיכים להעניק ולחנך, באותה הדרך ובהתנדבות, כעת עבור נערות ונערים.

פרויקט 'צהלה' הוקם לפני יותר מעשרים שנים, על-ידי תא"ל רן פקר, טייס בחיל-האוויר, ומי שכמעט היה מפקד החיל. עם שחרורו מצה"ל, החליט פקר להקים פרויקט התנדבותי בתחום החינוך, בו יתנדבו אנשי-צבא לשעבר, תחילה בהתבסס על כאלו אותם הכיר במרוצת השנים.

לשיטתם, היתרון ב'חבר מביא חבר', טמון בעובדה שקיימת היכרות עם הבן-אדם ועם היכולות שלו. ניסיון שנעשה בעבר, לאפשר כניסה של מתנדבים מן החוץ, נכשל כי על אף הרצון הטוב, אתו הגיעו כל המתנדבים – המחויבות הנדרשת, לתקופה של 4 שנים, מכל מתנדב בפרויקט, פחות התאימה להם.

"הפעילות בפרויקט 'צהלה' דורשת לא מעט מהמתנדבים. כל מתנדב אחראי לכיתה, לרוב מדובר בכיתות אומ"ץ, כאלו בהן לומדים תלמידים הזקוקים להכוונה ערכית נוספת, שלא תמיד ניתנה להם בבית, וכחלק מכך, חשיפת התלמידים לאפשרויות תעסוקה ואופק צבאי ולימודי רחב." מספר גד.

כל מתנדב פועל בכיתה שעתיים בשבוע, בנוסף לפעילות חודשית ארוכה יותר, הכוללת יציאה מחוץ לכותלי בית-הספר וכוללת חוויה משמעותית באמצעים בלתי פורמליים, אשר טמונים בה ערכים חשובים, הבאים לידי ביטוי בכל פעילות: קומזיץ על שפת-הים בו ניקו התלמידים את החוף בתחילת הפעילות וזכו למפגש עם חיילי גולני בסיומו, פעילות טרקטורונים מעופפים וחוויות נוספות, שמטרתן ליצור יחידת עילית של התלמידים המשתתפים.

"ההתחלה," מספר גד, "לא הייתה פשוטה, וניכר היה שניסיון החיים, התארים ושעות הטיסה והאתגרים בתפקיד הצבאי, אינם דומים לאתגרים שמביאה איתה השהות והתפקיד בכיתה."

אך פקר, המייסד, למוד הקרבות והניצחונות, לא ויתר, ולאט וביסודיות גיבש סביבו צוות איכותי של יוצאי צבא, מתאימים וחדורי מוטיבציה, עד כי אותו פרויקט הלך והתרחב, כשהוא כולל פרישה בכל רחבי הארץ וזוכה לאימוץ של משרד החינוך כפרויקט לאומי עטור פרסי שבח והוקרה.

ל'צהלה' הגיע יואב גד, לאחר ששמע עליה בחצי אוזן, והחליט לבדוק בעצמו במה מדובר. חיפוש מהיר בגוגל הבהיר לו ששם הוא רוצה להיות! שזה המקום בו יוכל לעבוד עם בני-נוער, לתרום באמת ולהשפיע.

מהר מאד התברג גד בארגון, ממתנדב הפך לרכז פרויקט, פעיל בוועדת ההיגוי ומי שמחויב ומחבר את כל מי שנראה לו מתאים, כולל בני-משפחתו ואשתו, שכבר הדריכה בהצלחה כמה קבוצות.

13 שנים חלפו מאז הצטרף, ובזמן זה חלפו תחת חסותו מאות בני-נוער מיבנה וממקומות אחרים. לא ניתן לפספס את ההתרגשות הניכרת בו כשהוא מספר בהתלהבות על חוויות שנחרטו בו, כאלו שוודאי נחרטו אף יותר בקרב התלמידים. כמו אותה פעם בה רתם, לטובת הפרויקט, את יוצאי חיל-האוויר המפעילים כיום טיסות, ודאג להטיס קבוצה של כ-50 בני-נוער, יוצאי העדה האתיופית, מעל שמי הארץ. האופן בו חזרו משם – החיוך, העוצמה והביטחון שזה נתן להם היו ועדיין מרגשים אותו עד מאוד.

אין ספק שמדובר באיש-צבא. העוצמה השקטה שבלחיצת היד, מבט חודר בעיניים, רצינות ואסרטיביות ברורים, כל אלו נמסים בשבריר של רגע, בו הוא נשאל על רגע מיוחד שזכור לו. גד, משתתק לרגע, מנסה להביע ומשתנק. עיניו מתמלאות כשהוא מספר על שתי הנערות הצעירות שביקרו אצלו לאחרונה וידעו להוקיר את כל העשייה שלו עבורן, בדרך שכלל לא הייתה קלה.

בהמשך, הוא מרצין ברגע, ומספר, בכאב גדול, על אותו נער לשעבר שפגש במקרה בנסיעה, כשהוא ישוב בתוך רכב, מוסיקה רועשת במיוחד ברקע, צלקת גדולה מעטרת את פניו ונותנת עדות כואבת על המקום הלא ראוי אליו הוא הגיע. "אלו רגעים קשים…" אומר גד בגילוי-לב.

יואב גד מכיר את העיר על כל גווניה ומוסדותיה, הוא פעיל, מקושר, ומוקיר את הנפשות פועלות בה "ראש העירייה שלנו יודע להעריך את הפרויקט ועוזר לו לא מעט, מתוך הכרה בחשיבות הקניית הערכים, אפילו במחיר ציון בגרות מעט נמוך יותר."

תמונות נוספות מהפעילות המבורכת של יואב גד ב'צהלה':