כיצד להגיע לברכת שנה טובה?

בפיוט "לכה דודי", שאנו אומרים בכל ערב שבת, נאמר: "סוף מעשה במחשבה תחילה". אמנם השבת נבראה לאחר ששת ימי המעשה, אך הבריאה כולה נוצרה למען השבת. כך גם העולם כולו נברא כדי שהיהודי יקיים בו, ובאמצעותו, את רצון ה'.

מטרת הבריאה היא להוריד את האור האלוקי אל העולם הזה. הדרך לעשות זאת היא באמצעות לימוד תורה, קיום מצוות ועשיית מעשים טובים למען האנושות. כל אלה מכניסים קדושה אלוקית לעולם, ומעל הכול ניצבת השבת הרוחנית, המגביהה ומרוממת את הבריאה כולה.

בפרשה הקודמת למדנו באמצעות איזה כלי אפשר להגיע לברכה: "אתם ניצבים היום כולכם לפני ה' אלוקיכם". התורה מונה את הדרגות השונות בעם ישראל, ולבסוף אומרת: "לעוברך בברית ה'". האחדות היא הכלי המרכזי לברכה.

כל מי שפותח את עיניו יכול לראות את כוחה של האחדות. אולם בעם ישראל אין היא נובעת רק משיתוף הפעולה הפורה בין המתאחדים, אלא מכך שאחדות זו מחוברת עם אחדות ה', המעניק לנו בזכותה ברכה מיוחדת.

המילה "לעוברך" מרמזת גם על הערבות ההדדית הקיימת בעם ישראל. כאן טמון הכלי החזק ביותר לברכה: לחשוב באופן בריא וליצור מציאות בריאה. הערבות ההדדית היא אבן היסוד שלנו, הן כיחידים והן כחברה.

כשם שערב מתחייב להשלים את החסר אם הלווה אינו עומד בתשלומים, כך כאשר ליהודי חסר דבר מה בגשמיות או ברוחניות, מוטלת עלינו החובה לסייע לו ולהשלים את החסר. משום כך הפסוק מונה את הסוגים השונים בעם ישראל, כדי להדגיש שלכל אחד יש מעלה שאין לחברו, והוא מחויב להעניק ממנה גם לאחר.

בדומה לגוף האדם, גם בגופו של העם יש אנשים שונים, בעלי יכולות ותפקידים שונים. יש מנהיגים, בעלי מקצוע וגם מנקי רחובות, הראויים לכבוד רב על עבודתם הקשה ועל מאמציהם להביא פרנסה לביתם. המנהיג אינו יכול לצעוד בבטחה ברחוב ללא עבודתו של המנקה, ולמנקה לא יהיה שכר ללא הניהול וההכוונה מלמעלה.

האדמו"ר הזקן, מייסד חסידות חב"ד, מביא את גוף האדם כמשל מדויק לכך. כיצד ייתכן שהראש אינו חש עליונות מוחלטת על שאר האיברים? אמנם הראש מנהל את הגוף, וללא פקודותיו שום איבר לא יתפקד, והוא אף ממוקם גבוה מעל כולם. אולם הראש זקוק לכל שאר האיברים כדי להמשיך לתפקד. ללא הרגליים הוא אינו יכול להגיע למקום שלבו חפץ בו, וממילא גם לא יוכל להמשיך להביט מלמעלה על סביבתו.

ראייה זו לא רק מסייעת לנו לזהות את נקודות החוזק של האחר ולהכיר בתרומתו לחיינו, אלא גם מעודדת אותנו לעזור לו, לתמוך בו ולגלות את הפוטנציאל העצום הטמון בו.

ביטוי נוסף לערבות ההדדית ניכר בקשר שבין עני לעשיר. במבט ראשון נדמה כי העשיר הוא שתומך בעני, אך בהתבוננות עמוקה יותר מתגלה כי תרומתו של העני לעשיר אינה פחותה. התורה מצווה להעניק מעשר, ועל כך נאמר: "עשר בשביל שתתעשר". העשיר מעניק לעני צדקה חומרית, ואילו העני מעניק לעשיר את הברכה הרוחנית.

האחדות היא אולי הדרך המאתגרת ביותר, אך אין ספק שהיא גם הדרך הטובה מכולן. ההבנה עד כמה גדולה הברכה שהאחדות מביאה עמה תסייע לנו להתגבר על כל קושי בדרך אליה.

שנה טובה ומתוקה, כתיבה וחתימה טובה לכל בית ישראל.