להתחיל מבראשית: פרשת השבוע

פרשת השבוע היא אחת מתוך 54 'פרשות' אליהן מקובל במסורת היהודית לחלק את חמשת חומשי התורה. מטרת החלוקה לפרשות שבועיות היא לאפשר קריאה רציפה, לפי הסדר, של התורה כולה, מדי שנה בדיוק. נהוג לקרוא את הפרשה של אותו שבוע בבית-הכנסת בכל שבת, ללמוד אותה ולפרש אותה. בנוסף לקריאת פרשת השבוע בשלמותה בשבת, נקראת תחילתה בתפילת 'מנחה' של השבת הקודמת ובתפילת 'שחרית' של ימי שני וחמישי שלפני השבת

פרשת השבוע – האזינו

"האזינו השמים ואדברה ותשמע הארץ אמרי פי" (ל"א-א')

הרבי מקוצק היה מפרש: "האזינו השמים" האזינו האזנה שמימית… הכוונה לדברים אלה מוסברת באמרה אחרת של הרבי מקוצק ז"ל שאמר: מה טעם אומרים על אדם ירא ה' שיש לו 'יראת שמים'? ואנו שונים במשנה "ויהי מורא שמים עליכם" (אבות פ"א מ"ג), והלא יותר יאה היה לומר שיש לו 'יראת ה'? ברם, את המורא הגדול מפני דברו של ה' יתברך מוצאים אנו אצל השמים, שכן אמרו חכמינו כי אף-על-פי שהשמים נבראו ביום הראשון, עדיין היו בכל זאת רופפים, בלתי מוצקים ("עמודי שמים ירופפו"), ורק לאחר שאמר השם יתברך ביום השני: "יהי רקיע!" קפאו ונעשו מוצקים כדרך שאדם קופא וכל גופו מתקשה מחמת פחד בשמעו צעקה מפחידה (חגיגה י"ב ומדרש בראשית). יוצא אפוא כי זה שהשמים מתקיימים מאז הבריאה ועד היום ואינם מתרופפים הרי זה מכוח אותו מורא ופחד מפני הקריאה האלוהית: יהי רקיע!

לפיכך, אומרים "יראת שמים", שצריך אדם ללמוד מן השמים כיצד להתיירא מפני דבר ה', לעבוד את הבורא כל ימי חייו ללא ליאות, תוך עמידה מוצקה, וכך מפשט הפסוק "האזינו השמים" – שתשמעו לדבר ה' כדרך ששמעו והאזינו השמים – האזנה שמימית (אהל תורה).

"יערף כמטר לקחי" (ל"ב-ב')

דברי התורה הקדושים כמוהם כגשם. מה הגשם בשעה שהוא יורד? עדיין אין רואים את השפעתו על הצמחים, ורק לאחר זמן, כאשר השמש מגיחה מבין העננים וזורחת על האדמה, אזי רואים את תוצאות הגשם. כך גם דברי התורה, אף בשעה ששומעים אותם אין מבחינים מיד בהשפעתם, בכל זאת סופם לעשות פעולתם. (הרבי ר' בונם ז"ל מפשיסחה).

"יצב גבולות עמים למספר בני ישראל" (ל"ב-ח')

כל המאורעות המתרחשים אצל אומות העולם, המלחמות, הסכסוכים שביניהן והשינויים החלים בגבולותיהן – בעטיים של ישראל הם מתרחשים. בכל מאורע עולמי יש משהו הנוגע לישראל. השם יתברך מסובב את גלגל ההיסטוריה העולמית בהתאם לתכניתו, ביחס להווה והעתיד של עם ישראל… (ספרים).

רבותיי, בהמשך למה שכתבתי, שימו נא לב לכל ההתרחשויות שקורות בתקופה האחרונה:  סוריה, לבנון, מצרים, יפן, ארה"ב, אירופה… הקב"ה מסובב ומראה לנו, ולהם, מי השליט בעולמו. כל העולם נברא עבור עם ישראל, שנקראו ראשית, אילולא היו קיימים גם עמים אחרים, לא הייתה ניכרת גדולתו של עם ישראל ולא היה מתבלט אורם. יתרון האור אינו ניכר אלא על רקע החושך – "כיתרון האור מן החושך", וכן אינו ניכר יתרונם של ישראל אלא על רקע חייהם והשפעתם של עמים אחרים. "יצב גבולות עמים" – לפיכך ברא הקדוש ברוך הוא את העמים והציב את גבולותיהם, משום "למספר בני ישראל" למען יזהיר ויזרח יתרונם של ישראל… (אורח לחיים).

"צור ילדך תשי ותשכח אל מחללך" (ל"ב-י"ח)

הקדוש ברוך הוא ברא את האדם על-אף התנגדותם של מלאכי השרת, אשר אמר לפניו: "מה אנוש כי תזכרנו", כי קיווה שהאדם ילך בדרך הטוב, ישמור את מצוותיו ויועיל הרבה לבריאה כולה. ואם חוטאים ישראל ואינם ממלאים את תפקידם כראוי, הרי מתרופף כל טעם בריאתו של האדם. זהו אפוא פשוטו של הפסוק: "צור ילדך תשי", מחליש ומרופף אתה את טעם בריאתך" (אור החיים).

איור לפסוקי הפתיחה של שירת האזינו: Philip De Vere at St. George’s Court, Kidderminster, England

הפטרת האזינו (שמואל ב'- כ"ב)

"מהלל אקרא ה' ומאויבי איוושע" (כ"ב-ד')

אדם נבון, בבואו לבקש דבר מה מהקב"ה, איננו פונה אליו בצורה של בקשה, אלא בצורה של שבח ותהילה. אם למשל זקוק הוא לרפואה, הריהו משבחו ומהללו שהוא רופא חולים, כי אז נוח לו יותר להיוושע, שכן על כגון דא לא יתכן שום קטרוג. הוא אשר אמר דוד המלך, "מהלל אקרא ה'" – קראתי אל השם יתברך בצורה של הלל ולא של בקשה, ולכן זכיתי כי "מאויבי איוושע"… (הה"ק רצ"א ז"ל מדינוב).

                                                             
שבת שלום ומבורך