רונית ארנפרוינד-כהן נפרדת משולמית אלוני

נפרדנו מאחת הנשים הגדולות בהיסטוריה של ישראל החדשה; אישה שקידמה את חופש הביטוי, את השיח והחקיקה לקידום שוויון זכויות אדם מהותי, בין ערבי ויהודי, נשים והקהילה הגאה (הלטה״ב). לוחמת באפליות, השתקה ודיכוי, מכל מין ונגד כל מין, דת ו/או לאום.

אישה שדיברה יהדות לעתים קרובות, בדיוק, ידיעה ועומק, יותר מדתיים. אישה שדיברה חינוך ושוויון אמתי, לצמצום פערים בחינוך, כמו שלא דיברו לפניה, ומעטים אחריה, במערכת החינוך.

חברת מועצת-העיר רונית ארנפרויד-כהן השתתפה יחד עם אלוני ז"ל באירועים רבים, פאנלים ודעות דומות

כשרת החינוך והתרבות, החלה מהפכה במשרד החינוך, שנגדעה, מסיבות פוליטיות, ואנחנו הפסדנו מכך.

שוחרת תרבות עצמאית וביקורתית, שקידמה את חופש היצירה והמחשבה, ההגדרה העצמית ואוטונומית. הייתה לא פחות מדויקת ואמיצה בשיח המדיני ומשמעות הכיבוש למדינה הדמוקרטית-יהודית. כל אחד מהנושאים שעסקה קיבל 'צבעים' עזים של חתרנות כנגד המוסכם, הנוח לרוב השולט, הכוחני במובן האידיאולוגי רעיוני והפוליטי. כל אחד מהנושאים דובר מתוך אמונה עמוקה של אמת אנושית, ולא מטעמי רייטינג פוליטי וחשיפה בתקשורת, נהפוך הוא, למרות ועל אף הביקורת, איומים ושטנה כנגד הרעיונות, וכנגדה, ברמה האישית, היא נשאה את דבריה וכתבה את מילותיה בכל במה, מבלי לסטות מ-פסיק בדרך הרצויה והנכונה, שבה האמינה.

כדברי שמעון פרס – מה שהניע אותה זו התשוקה לצדק. היא הלכה, אבל עולמה נשאר עמנו – הלוואי!!! זו האחריות שלנו לשמר ולקדם את העשייה בכל אחד מהנושאים.

אמרו עליה ש: "הייתה לה האמת שלה, ועם האמת הזו היא הלכה לאורך כל הדרך".

יהי זכרה ברוך!

רונית כלוחמת למען הנשים המוכות